הופעת פוליפים במעי הגס היא שכיחה מחד, ועלולה לסכן חיים מאידך. הסיבה לכך היא שחלק מן הפוליפים עשויים להתברר כממאירים, או כשפירים עם פוטנציאל להפוך לממאירים. ריבוי פוליפים ואופן הופעתם במיקומים מסוימים לאורך המעי, מחייב להכיר סוגי פוליפים במעי הגס.
שכיחותו הגבוהה והמתגברת לצערנו של סרטן המעי הגס, הופכת את הגילוי המוקדם שלו והוצאת הפוליפים מבעוד מועד – לקריטית ביותר. כזכור, כאשר מתגלה פוליפ בבדיקה קולונוסקופית, לא מותיר הגסטרואנטרולוג מקום לספק. הפוליפ מוסר בכל מקרה, וזאת למרות שרק אחוז קטן מהפוליפים עשוי להתברר כסרטני. הביופסיה שלאחר בדיקת קולונוסקופיה תאבחן את סוג הפוליפ. כעת, נוכל גם אנו להבחין בין אותם סוגי פוליפים.
סוגי פוליפים במעי הגס – מה חשוב לדעת?
הפוליפים, גופיפים קטנים המתבלטים, מתחלקים לשלושה סוגים.
- פוליפ אדנומה – חלק גדול, מהפוליפים המתגלים במעי הגס, הם מסוג זה. חלק מן הפוליפים האדנומטוטים, עשויים להפוך בהמשך משפירים לממאירים.
- פוליפ אינפלמטורי – גם סוג זה כולל פוליפים העשויים להשתנות לעיתים רחוקות מאד משפירים לממאירים. הוא לרוב נלווה במקרי מחלות מעי דלקתיות, כמו דלקת קרוהן.
- פוליפ היפרפלסטי – לעומת פוליפ אדנומה העשוי להופיע לכל אורך המעי, פוליפ מסוג זה מופיע בחלקו התחתון של המעי, באזור הרקטום. לרוב, פוליפ זה אינו נוטה להפוך משפיר לממאיר.
הפוליפים לסוגיהם, עשויים כמובן להיות שונים מבחינת מראה וגודל. הם יכולים לנוע בגדלים שבין מילימטר לחמישה מילימטרים. הם יכולים להיות שטוחים או בעלי בולטות, כאשר אלו השטוחים יותר, עשויים להצריך כריתת פוליפ מורכבת לביצוע, מאחר שההיצמדות למעי מצריכה תהליכי תפיסה ושליפה מתוחכמים יותר.
למרות שהזכרנו את חשיבות ביצוע הקולונוסקופיה במועדה, נעשה זאת שוב! כל עוד הבדיקה תבוצע ותאבחן את הפוליפ, יהיה סוגו אשר יהא, בשלב מוקדם יותר, הרי שהסיכויים לטובתנו; הוצאת פוליפ מוקדמת עשויה בהחלט להיות בשלב הטרום סרטני. כלומר, זהו השלב שבו לא הספיק המוקד הסרטני בפוליפ לצאת מתחום המעי הגס ולשלוח גרורות.
לכן, אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון בשל גנטיקה משפחתית וכדומה, אנשים הסובלים ממחלת מעי דלקתית שממנה עשויים להתפתח גידולים ממאירים, בני חמישים ומעלה בהגדרה הכללית ו/או אדם המרגיש בכאבי בטן שלא חווה קודם מבחינת עוצמה ותדירות, לצד צואה דמית או בדיקה חיובית לדם סמוי – חייבים להבין כי לסימני אזהרה אלו חייב להינתן מענה מוקדם ככל האפשר.
כאמור, הביופסיה שתילקח כדגימה מן הפוליפ בסמוך להוצאתו, תסייע בבחינה מעבדתית להשיב לאחר כשבועיים את התוצאות. התוצאות יאוששו או ישללו שפירות או ממאירות הפוליפ, סוגו והמשך הטיפול והמעקב אחר המטופל.
לא בטוחים לגבי תסמינים שאתם חווים בגופכם? זקוקים למידע נוסף לגבי פוליפים במעי הגס? לתיאום פגישת ייעוץ עם פרופ’ סיגל פישמן, השאירו פרטים בטופס “צרו קשר” ונחזור אליכם בהקדם.