קקי ירוק הוא תופעה נפוצה אצל תינוקות, ילדים וגם מבוגרים, ולעיתים הוא מעלה שאלות ודאגות. האם מדובר במצב תקין? מה גורם לצבע הירוק בצואה? מתי יש מקום לדאגה? במאמר זה תמצאו את כל התשובות – מה גורם לצואה לשנות את צבעה לירוק, מתי הוא מסוכן, אילו בדיקות נדרשות, וכיצד מתמודדים.
מה זה קקי ירוק?
צואה ירוקה היא מצב בו צבע הצואה משתנה לגוון ירקרק – בהיר או כהה. לרוב מדובר בשינוי זמני ובלתי מזיק, אך במקרים מסוימים זהו סימן לבעיה במערכת העיכול, במיוחד כאשר מופיעים תסמינים נוספים כמו שלשולים, כאבי בטן או ירידה במשקל. הצבע הרגיל של הצואה הוא חום, כתוצאה מפירוק בילירובין – חומר שמקורו בפירוק תאי דם אדומים. כשהתהליך הזה מופרע, או שהמעי פועל מהר מדי, צבע הצואה עלול להשתנות.
גורמים נפוצים לקקי ירוק
להלן הגורמים השכיחים ביותר, לפי קבוצות גיל:
אצל תינוקות
- תזונה עשירה בברזל (פורמולות מועשרות)
- הנקה לא מאוזנת (יותר חלב קדמי, פחות חלב אחורי)
- מעבר למזון מוצק
- זיהומים קלים או שלשול ויראלי
אצל ילדים
- תוספי ברזל
- צריכת מזון/שתייה עם צבעי מאכל ירוקים או כחולים
- שלשולים שמקצרים את זמן השהייה במעי
אצל מבוגרים
- שינויים תזונתיים (תרד, ירקות ירוקים, צבעי מאכל)
- שימוש בתוספים כמו ברזל, כלורופיל או תכשירים טבעיים
- מעבר מהיר של המזון במעי – למשל עקב שלשול, סטרס או מחלות מעי
- תרופות (אנטיביוטיקה, משלשלים, נוגדי חומצה מסוימים)
מתי צואה ירוקה היא סימן אזהרה?
במקרים הבאים, יש מקום לפנות לרופא/ה:
- קקי ירוק כהה המלווה בכאבי בטן עזים
- שלשול ממושך (יותר מ־3 ימים)
- דם או ריר בצואה
- ירידה במשקל
- חום גבוה
- שינויים בתיאבון או ברמת עייפות
- צואה ירוקה חוזרת ונשנית ללא סיבה ברורה
במבוגרים ובילדים – צואה ירוקה שנמשכת זמן רב, במיוחד אם יש תסמינים נלווים, דורשת בירור גסטרואנטרולוגי.
צואה ירוקה – אבחנה ובדיקות מומלצות
אחת הבדיקות המרכזיות והאמינות ביותר לבירור תסמינים כמו צואה ירוקה היא קולונוסקופיה. זוהי בדיקה אבחנתית המאפשרת התבוננות ישירה במעי הגס בעזרת מצלמה זעירה, ונעשית תחת טשטוש מלא.
בדיקות נוספות יכולות להתבצע במידת הצורך, לרבות:
- בדיקות דם (CRP, ספירת דם, מדדי דלקת)
- בדיקת צואה (בדיקת דם סמוי, תרביות)
- בדיקת תבחין נשיפה (לשלילת הליקובקטר פילורי או אי סבילות ללקטוז)
- אולטרסאונד בטן
- בדיקת גסטרוסקופיה (במקרים מסוימים של כאבים עליונים או חשד לרפלוקס)
טיפול בקקי ירוק – תלוי בסיבה
במקרים שאינם דורשים טיפול
- הצבע נגרם מצריכת מזון מסוים (למשל תרד, ג'לי ירוק, תרופות).
- אין תסמינים נלווים, וכל הבדיקות תקינות.
- התופעה חולפת תוך ימים ספורים.
במקרים שדורשים בירור או טיפול רפואי
- טיפול בזיהום חיידקי או ויראלי (לרוב תומך – נוזלים, מנוחה, תזונה קלה)
- התאמת תזונה (הפחתת תוספי ברזל או מאכלים מסוימים)
- טיפול במחלות מעי דלקתיות, אם יש אבחנה (כגון קרוהן או קוליטיס)
- טיפול בהליקובקטר פילורי במידת הצורך (אנטיביוטיקה בשילוב מעכבי חומצה)
- אבחון וטיפול באי סבילות ללקטוז – הפחתת מוצרי חלב, תוספי אנזים לקטאז
חשוב להדגיש: אין להיכנס לתפריט קפדני או לצום מבלי ייעוץ של גסטרואנטרולוג/ית, כדי לא להחמיר את המצב.
שאלות נפוצות
בדרך כלל, צואה ירוקה נגרמת ממעבר מהיר של הצואה במעי או מחשיפה לצבעי מאכל וירקות ירוקים. לעיתים, זו תגובה של הגוף לזיהום או שינוי תזונתי.
לרוב לא, אך אם מופיעים תסמינים נלווים כמו כאבי בטן, שלשולים חוזרים או דם בצואה – יש לפנות לרופא/ה לבדיקה.
כן, בעיקר עקב תוספי ברזל בהריון. אם אין כאבים או תסמינים חריגים – לרוב אין צורך בטיפול.
לא ישירות. צבע ירוק בצואה נובע יותר ממערכת העיכול (כמו מרה) ופחות מהכבד. עם זאת, אם יש צהבת או עייפות, יש לבצע בדיקות נוספות.
אם התסמין נמשך מעבר לשבוע, מלווה בשינויים בהרגלי יציאה, דם בצואה או ירידה במשקל – יש לבצע קולונוסקופיה להשלמת בירור.
סיכום – קקי ירוק: מתי זה נורמלי ומתי לבדוק?
צואה ירוקה לרוב אינה סימן למחלה חמורה – במיוחד אם מדובר בשינויים תזונתיים או בתינוקות יונקים. עם זאת, אם התופעה ממושכת או מלווה בתסמינים נוספים, חשוב לא להתעלם. פרופ׳ פישמן, מומחית למחלות מערכת העיכול, מציעה בירור מקצועי ומקיף במקרים בהם קקי ירוק הוא חלק מתמונה קלינית מורכבת יותר. בעזרת בדיקות מתקדמות כמו קולונוסקופיה, תבחיני נשיפה ובדיקות דם, ניתן להבין את הגורם המדויק ולהתאים טיפול אישי ויעיל.
אודות פרופ׳ סיגל פישמן
פרופ׳ סיגל פישמן היא גסטרואנטרולוגית וסגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית החולים איכילוב. בעלת ניסיון רב באבחון וטיפול בהפרעות עיכול שונות וכן בביצוע בדיקות לאבחון בעיות במערכת העיכול, לרבות קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה.
למידע נוסף וקביעת פגישת ייעוץ במרפאתה של פרופ׳ פישמן התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.