תנגודת לאינסולין והשמנת יתר הם שני מצבים רפואיים שמשפיעים באופן ישיר על הבריאות שלנו, ונראה כי הם משפיעים גם אחד על השני – ומקיימים ביניהם קשר הדוק ומורכב. לתנגודת לאינסולין ישנן השלכות בריאותיות שונות, והיא מעלה את הסיכון לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב וכלי דם. במאמר זה נעסוק בקשר שבין תנגודת לאינסולין והשמנת יתר, תוך דגש על ההשלכות הקליניות ודרכי מניעה וטיפול.
מהי תנגודת לאינסולין?
תנגודת לאינסולין מתרחשת כאשר תאי הגוף מגיבים פחות לאינסולין, הורמון בעל תפקידים שונים בגוף שאחראי בין היתר גם על ויסות רמות הסוכר בדם. במצב זה, הלבלב נדרש להפריש יותר אינסולין על מנת לשמור על רמת סוכר תקינה בדם. עם הזמן, הלבלב לא מצליח להפריש מספיק אינסולין ורמות הסוכר הולכות ועולות. זה מוביל לירידה בתפקוד הלבלב ובכך עולה גם הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 ולמחלות מטבוליות נוספות.
כיצד השמנת יתר משפיעה על תנגודת לאינסולין?
מחקרים מעידים על כך שירידה ביכולת התאים להגיב לאינסולין נפוצה יותר אצל אנשים עם השמנת יתר. רקמת השומן, במיוחד שומן בטני, משפיעה לרעה על תפקוד מערכת האינסולין. השומן מפריש חומרים דלקתיים שונים כמו אדיפוקינים, המשפיעים על הרגישות של התאים לאינסולין וגורמים להיווצרות מצב דלקתי כרוני, הגורם להחמרה של התנגודת לאינסולין.
נוסף על כך, השמנת יתר מעלה את רמת השומנים בדם, ובמיוחד את כמות הטריגליצרידים. כמות גבוהה של טריגליצרידים בתאי השריר והכבד מפריעה לקליטה של גלוקוז על ידי תאי הגוף, מה שמוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם ולחוסר איזון מטבולי.
השפעות בריאותיות נוספות של תנגודת לאינסולין והשמנת יתר
מעבר לסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2, תנגודת לאינסולין והשמנת יתר מגבירות את הסיכון למחלות נוספות, כמו יתר לחץ דם, מחלות לב, כבד שומני וכולסטרול גבוה. כמו כן, התהליך הדלקתי הנלווה לתנגודת לאינסולין ולצבירת שומן ברקמות הגוף עלול לפגוע בתפקוד איברים חיוניים, במיוחד הלב וכלי הדם.
בנוסף, מחקרים הצביעו על חוסר איזון הורמונלי אצל אנשים עם תנגודת לאינסולין, והיא נמצאה קשורה להפרעות בפעילות ההורמונים הנשיים והגבריים, וכתוצאה מכך גם לפגיעה בפריון. השפעה בריאותית נוספת של תנגודת לאינסולין היא ירידה ברמות האנרגיה היומית, מה שיכול ליצור מעגל קסמים של מחסור בפעילות גופנית וירידה במשקל, ועם הזמן גם יכול להוביל לירידה באיכות החיים.
דרכי מניעה וטיפול
הגישה הטיפולית המרכזית לטיפול בתנגודת לאינסולין והשמנת יתר מבוססת על שינוי באורח החיים וירידה במשקל. פעילות גופנית סדירה ושינויים תזונתיים יכולים להוביל לשיפור משמעותי ברגישות התאים לאינסולין. דיאטה עשירה בירקות, דגנים מלאים, חלבונים רזים ומעט סוכר מעובד עשויה להקל על עומס האינסולין בגוף. לפי מחקרים, נראה כי גם ירידה של 5-10% בלבד ממשקל הגוף יכולה להוביל לשיפור סמנים לתנגודת אינסולין בקרב מבוגרים עם עודף משקל, ואף יכולה לתרום להפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם. אם שינויים באורח החיים לא עזרו לכם לרדת במשקל, ייתכן שטיפולים לירידה במשקל יהיו יעילים עבורכם, כמו טיפול תרופתי (זריקות הרזיה) או קיצור קיבה אנדוסקופי (ללא ניתוח).
קיימות גם תרופות שונות שנועדו לשפר את רגישות התאים לאינסולין. עם זאת, חשוב לזכור כי התרופות אינן מהוות תחליף לשינוי באורח החיים, אלא הן כלי נוסף שניתן להשתמש בו כחלק מטיפול משולב.
תנגודת לאינסולין והשמנת יתר הם שני מצבים רפואיים שמשפיעים אחד על השני באופן הדוק, ומצריכים התייחסות רפואית. ניהול נכון של תנגודת לאינסולין, בעיקר באמצעות ירידה במשקל ושינוי אורח חיים, עשוי לשפר את המצב הבריאותי ולהפחית את הסיכון למחלות כמו סוכרת סוג 2. מומלץ להיוועץ ברופא מומחה לצורך בניית תוכנית טיפול מותאמת אישית, שתאפשר השגת תוצאות מיטביות לאורך זמן.
פרופ׳ פישמן היא גסטרואנטרולוגית ומנהלת השירות להשמנת יתר במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בביה״ח איכילוב. פרופ׳ פישמן מספקת ייעוץ לטיפול בהשמנת יתר, לרבות טיפול תרופתי והליכים ניתוחיים. לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.