את מחלת הקוליטיס פגשנו בלא מעט אזכורים בבלוג. כמחלה הפוגעת בחלקה התחתון של מערכת העיכול, יש חשיבות לאבחון מהיר ולהצעת טיפול תרופתי לתופעה. בחלק מן המקרים, מגיע הטיפול בקוליטיס לכדי הליך כירורגי של כריתת המעי הגס והחלחולת. לצד תסמינים כמו: בחילות והקאות, ירידה במשקל, הפרשות ריריות ודימום מהרקטום, ההשלכה הברורה של המחלה היא פגיעה בצורה ברורה בסדר היום התקין של הסובל ממנה. בין גורמי המחלה האפשריים, עולה שאלת הגנטיקה. האומנם יש לכך השלכה? האם קוליטיס תורשתית? ואם כן, מהו חלקו הדומיננטי של הגורם הגנטי בהחרפת התסמינים?
גורמי קוליטיס וההקשר התורשתי
בדומה למחלת קרוהן, אין ודאות חד משמעית בנוגע לגורם למחלה. אך במבחן התוצאה, קוליטיס מתפתחת כתוצאה מתגובה לא פרופורציונלית של המערכת החיסונית, התוקפת את רירית מערכת העיכול. גם אם אין גורם ברור וחד משמעי ברוב המקרים, הרי שהגורמים הסביבתיים, הנפשיים והתזונתיים, הם בבחינת "חשודים מיידיים" ומקובלים בעולם הרפואה, באשר לסיבת הופעת הקוליטיס.
כאמור, התשובות כיום באשר לגורמים החד משמעיים בהתפרצות קוליטיס – אינן מספקות. כיום, מדובר על כך שיכול להיות קשר מסוים בין הגורם הגנטי במשפחה לבין קוליטיס. נמצא אומנם קשר לכך שעולה הסיכוי לחלות בקוליטיס בקרב בן דרגה ראשונה למשפחה שבה חלה אדם במחלת מעי דלקתית, אך המחלה הזו היא לא בהכרח קוליטיס. השורה התחתונה היא שהקשר הגנטי בקוליטיס נתפס כפחות מובהק בהשוואה לקרוהן. ובכלל, הקוליטיס פחות נתפסת כמחלה בעלת סממן גנטי מובהק.
גם אם יש גורם גנטי המעורב בהתפרצות המחלה, הרי שהמשקל האבחוני נוטה יותר לכיוון הגורמים האחרים שצוינו, כמחוללים אפשריים למחלה. מסיבה זו, אין כיום בדיקות גנטיות לאבחון קוליטיס. האבחון של קוליטיס מתבסס בצורה די טובה ואמינה על בדיקות אנדוסקופיות, כמו קולונוסקופיה. הקולונוסקופיה סוקרת בדיוק רב את דרכי העיכול התחתונות ומזהה פגיעות ברירית מערכת העיכול, לרבות קוליטיס.
לסיכום
לצד האמור לעיל, עדיין ישנן שאלות נוספות המשליכות על הסוגיה: האם קוליטיס תורשתית? זקוקים למידע כזה? רוצים לדעת עוד על ביצוע בדיקות אבחון לקוליטיס?
באפשרותכם ליצור קשר עם פרופ' סיגל פישמן, סגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי איכילוב. ניתן לזמן תור לייעוץ במספר הטלפון בעמוד יצירת קשר.