פרופ' סיגל פישמן

כאבים בבטן התחתונה: גורמים, בדיקות ואפשרויות טיפול

tamar — Sun, 16 Mar 2025 08:03:18 +0000

כאבים בבטן התחתונה מהווים תלונה שכיחה המובילה מטופלים רבים לפנות לקבלת סיוע רפואי. כאבים אלו יכולים לנבוע ממגוון רחב של מקורות, ביניהם בעיות גינקולוגיות אצל נשים, בעיות עיכול וזיהומים בדרכי השתן. במאמר זה נתמקד ספציפית בבעיות הקשורות למערכת העיכול. הפרעות במערכת העיכול, כגון תסמונת המעי הרגיז, מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, דלקת בתוספתן ומחלות אחרות של המעי הדק והגס, מהוות סיבה משמעותית לכאבים בבטן התחתונה. אבחון נכון של הגורם האמיתי מחייב הערכה מקיפה של מאפייני הכאב, תסמינים נלווים, וגורמי סיכון ספציפיים למטופל, וזאת על מנת להתאים טיפול יעיל ולהקל על הסבל.

אמנם כאבים אלו עשויים להיות זמניים וחולפים, אך במקרים מסוימים הם עשויים להעיד על בעיה רצינית יותר המחייבת אבחון רפואי, לכן חשוב להיות מודעים, לשמור על ערנות ולפנות לייעוץ רפואי במידת הצורך.

גורמים אפשריים לכאבים בבטן התחתונה

כאבים בבטן התחתונה עשויים להוות אינדיקציה לספקטרום רחב של בעיות במערכת העיכול, החל מהפרעות קלות ועד למצבים הדורשים התערבות רפואית דחופה:

גזים ונפיחות – הצטברות גזים במערכת העיכול עלולה לגרום לכאב חד ולתחושת לחץ בבטן התחתונה. תופעה זו מתרחשת בעקבות פעילות מוגברת של חיידקי המעי בתהליך פירוק המזון, או בעקבות בליעת אוויר בזמן האכילה. הכאב מאופיין לרוב בתחושת מלאות והקלה מתקבלת לאחר שחרור הגזים.
תסמונת המעי הרגיז (IBS) – הפרעה כרונית הגורמת לכאבי בטן, שלשולים או עצירות, ללא דלקת גלויה. מדובר בהפרעה פונקציונלית הקשורה לתנועתיות לא תקינה של המעי ורגישות יתר של מערכת העצבים האנטרית.
מחלות מעי דלקתיות (IBD) – מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית, מחלות כרוניות הגורמות לדלקת חמורה במערכת העיכול. מחלות אלו מאופיינות בהתקפים חוזרים של דלקת, כאבים, שלשולים ולעיתים דימומים רקטליים. האבחון מתבצע באמצעות בדיקות דם, צואה וקולונוסקופיה, וטיפול מוקדם חיוני למניעת סיבוכים ארוכי טווח.
עצירות כרונית – הצטברות צואה במעי עשויה לגרום לכאבי בטן ולתחושת מלאות. מצב זה מוגדר כפחות משלוש יציאות בשבוע, עם קושי במעבר הצואה ותחושת התרוקנות חלקית. העצירות עלולה להוביל להצטברות לחץ במעי הגס ולהתפתחות טחורים, סדקים אנליים או חסימה חלקית.
חסימת מעיים – מצב שבו המעיים אינם מתפקדים כראוי, מה שעלול לגרום לכאב חזק ולנפיחות. חסימה יכולה להיות חלקית או מלאה, ונגרמת עקב הידבקויות (צלקות), בקע, גידולים או פיתול המעי (וולבולוס). זהו מצב רפואי דחוף המחייב הערכה והתערבות מיידית למניעת נמק מעי ופריטוניטיס.
דיברטיקוליטיס – דלקת בכיסים קטנים (דיברטיקולים) שנוצרים לאורך דופן המעי הגס. מצב זה שכיח יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 50, ומאופיין בכאב חד בצד שמאל תחתון של הבטן, חום, שינויים בהרגלי היציאות ולעיתים דימום רקטלי. אבחון מתבצע באמצעות CT בטן וטיפול כולל אנטיביוטיקה, דיאטה ובמקרים מורכבים התערבות כירורגית.

בדיקות לאבחון כאבים בבטן התחתונה

א. בדיקות מעבדה

בדיקות דם – מסייעות בזיהוי זיהומים, דלקות, רמות אנמיה או תפקודי כבד וכליות.
בדיקת שתן – משמשת לאיתור דלקות בדרכי השתן או בעיות בכליות.
בדיקות צואה – נועדו לזהות דלקות מעיים, חיידקים וזיהומים אחרים.

ב. בדיקות דימות מתקדמות

אולטרסאונד בטן – בדיקה ראשונית ולא פולשנית להערכת מצב האיברים בבטן התחתונה, כולל הרחם והשחלות בנשים.
CT בטן – מסייע לאבחון דלקות חמורות, חסימות מעיים וגידולים אפשריים.

ג. בדיקות אנדוסקופיות

קולונוסקופיה – בדיקה חיונית לזיהוי דלקות, פוליפים, דימומים או גידולים במעי הגס.

טיפולים אפשריים לכאבים בבטן התחתונה

א. טיפול תרופתי

אנטיביוטיקה – לטיפול בזיהומים במערכת העיכול.
נוגדי דלקת וטיפולים ביולוגיים – במקרים של מחלות מעי דלקתיות.
משככי כאבים ונוגדי עוויתות – מסייעים להקלה על כאבי בטן ממקור עוויתי.

ב. טיפולים אנדוסקופיים

כריתת פוליפים – במקרים בהם נמצאים פוליפים במעי במהלך קולונוסקופיה.
הרחבת היצרויות במעיים – באמצעות אנדוסקופ.

ג. התאמות תזונתיות ואורח חיים

דיאטה מותאמת אישית – מומלצת עבור מטופלים הסובלים ממעי רגיש או מחלות מעי דלקתיות.
הימנעות ממזונות מחמירים – כגון מזון מעובד, מוצרי חלב או גלוטן (במקרים של רגישות).
הגברת צריכת מים ופעילות גופנית מתונה – מסייעות בשיפור תפקוד המעיים.

מתי לפנות לרופא/ה באופן דחוף?

מומלץ לפנות לייעוץ רפואי דחוף אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הבאים:

כאב חד וחמור שמחמיר במהירות.
חום גבוה המלווה בכאבי בטן.
הקאות ממושכות או חוסר יכולת לאכול ולשתות.
עצירות ממושכת או חוסר יכולת להוציא גזים.
דם בצואה או בשתן.
חולשה קיצונית המעידה על איבוד דם או דלקת חמורה.

כאבים בבטן התחתונה הם תסמין נפוץ שעשוי להיגרם ממגוון רחב של גורמים – החל מגזים ועצירות ועד מחלות מעי דלקתיות, בעיות גינקולוגיות או דלקות בדרכי השתן. שילוב של אבחון מדויק, טיפול רפואי מותאם ואורח חיים בריא יכול להביא להקלה משמעותית ולמניעת החמרה במצבים רפואיים שונים. אם אתם חווים כאבים ממושכים או תסמינים חריגים, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית בהקדם.

פרופ׳ סיגל פישמן היא מומחית בגסטרואנטרולוגיה, סגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד ומנהלת השירות להשמנת יתר בביה״ח איכילוב. לפרופ׳ פישמן ניסיון רב בבדיקות מתקדמות כמו קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה. למידע נוסף וקביעת פגישת ייעוץ במרפאתה של פרופ׳ פישמן התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט כאבים בבטן התחתונה: גורמים, בדיקות ואפשרויות טיפול הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

למה לוקחים ביופסיה בגסטרוסקופיה?

tamar — Mon, 10 Mar 2025 14:33:31 +0000

גסטרוסקופיה היא בדיקה רפואית המאפשרת לרופא/ה לבחון את דרכי העיכול העליונות – הוושט, הקיבה והתריסריון – בעזרת מצלמה זעירה המחוברת לצינור גמיש. לעיתים, במהלך הבדיקה, נלקחת ביופסיה – דגימה קטנה של רקמה – לצורך בדיקות נוספות במעבדה.

רבים תוהים מדוע יש צורך בביופסיה והאם הדבר מצביע על בעיה חמורה. למעשה, נטילת ביופסיה בגסטרוסקופיה היא הליך רפואי שגרתי, הנעשה למטרות אבחון, מעקב ולעיתים גם כדי לשלול מחלות חמורות. במאמר זה נסביר מהם הגורמים לנטילת ביופסיה, כיצד היא מתבצעת, ומה ניתן לאבחן באמצעותה.

מהי ביופסיה?

ביופסיה היא פעולה רפואית שבה נלקחת דגימה קטנה של רקמה מגוף המטופל לצורך בדיקה מיקרוסקופית במעבדה. בגסטרוסקופיה, הרופא/ה עשוי/ה לקחת ביופסיה מאזורים שונים ברירית הוושט, הקיבה או התריסריון, כדי לזהות מצבים פתולוגיים או לשלול מחלות מסוימות.

כיצד מתבצע הליך נטילת ביופסיה?

במהלך גסטרוסקופיה, הרופא משתמש במלקחיים זעירים המוחדרים דרך האנדוסקופ כדי לקחת דגימה קטנה מהרקמה החשודה.
הפעולה אינה כואבת, כיוון שאין קולטני כאב ברירית הקיבה והוושט.
לאחר נטילת הדגימה, היא נשלחת לבדיקה פתולוגית שבה הרופאים בוחנים אותה תחת מיקרוסקופ ומבצעים בדיקות נוספות לפי הצורך.

האם נטילת ביופסיה כואבת?

לא. המטופלים לרוב אינם חשים כל כאב בעת נטילת ביופסיה, מכיוון שהבדיקה מתבצעת תחת טשטוש קל או הרדמה מקומית של הגרון. לאחר הבדיקה ייתכן חוסר נוחות קל בגרון, אך הוא חולף תוך זמן קצר.

למה לוקחים ביופסיה בגסטרוסקופיה?

נטילת ביופסיה במהלך גסטרוסקופיה מתבצעת במקרים שבהם יש צורך לברר שינויים ברירית הקיבה או הוושט, לאבחן מחלות מסוימות, או לבצע מעקב רפואי אחר מצבים קיימים.

1. חשד לזיהומים בקיבה

הליקובקטר פילורי

החיידק הליקובקטר פילורי הוא אחד הגורמים השכיחים לכיבים פפטיים ודלקות קיבה.
ביופסיה נלקחת לבדיקת נוכחות החיידק, במיוחד אם למטופל יש תסמינים כמו כאבי בטן או סימנים לכיב כמו הקאה דמית.
גילוי החיידק מאפשר מתן טיפול אנטיביוטי מתאים להעלמתו.

2. אבחון דלקות ומחלות מעי

אזופגיטיס (דלקת בוושט)

ביופסיה מסייעת לזהות את סוג הדלקת:

דלקת בוושט על רקע רפלוקס וחומציות יתר
דלקת על רקע זיהום פטרייתי
דלקת על רקע אלרגי

גסטריטיס (דלקת בקיבה)

ביופסיה מסייעת לזהות את סוג הדלקת בקיבה (חריפה או כרונית) ולבדוק האם קיימים שינויים טרום-סרטניים ברירית הקיבה.

מחלת צליאק

ביופסיה מהתריסריון יכולה לאשר או לשלול מחלת צליאק (רגישות לגלוטן), על ידי בדיקת נזק לרירית המעי הדק.

3. איתור כיבים וגידולים חשודים

כיבים פפטיים

במקרים בהם קיימים כיבים בקיבה או בתריסריון, הרופא/ה עשוי/ה לקחת ביופסיה כדי לזהות את הגורם ולהעריך את חומרת הדלקת.

פוליפים או גידולים

ביופסיה מסייעת לקבוע האם גידולים במערכת העיכול הם שפירים או ממאירים (סרטניים).
אבחון מוקדם יכול להציל חיים ולמנוע התפתחות של סרטן קיבה או ושט.

4. מעקב אחר שינויים טרום-סרטניים או מחלות כרוניות

מטפלזיה אינטסטינלית

מצב שבו תאים ברירית הקיבה משתנים כתוצאה מדלקות כרוניות.
נחשב כמצב טרום-סרטני ודורש מעקב רפואי מתמיד.

מחלת בארט

מצב שבו רירית הוושט משתנה בעקבות חשיפה ממושכת לחומצות קיבה (ריפלוקס קיבתי-ושטי כרוני).
נחשב לגורם סיכון מוגבר לסרטן הוושט.
ביופסיה מסייעת בזיהוי השלב שבו נמצאת המחלה ובהתאמת טיפול מתאים.

כיצד מפענחים את תוצאות הביופסיה?

לאחר הבדיקה, הדגימה נשלחת לבדיקה פתולוגית במעבדה.
משך קבלת התוצאות נע בין מספר ימים לשבועיים, תלוי בסוג הבדיקה.
• התוצאות יכולות להצביע על:
◦ נוכחות חיידק הליקובקטר פילורי.
◦ שינויים דלקתיים ברירית הקיבה או הוושט.
◦ נגעים טרום-סרטניים או גידולים ממאירים.
◦ מצבים כרוניים הדורשים מעקב רפואי.
• בהתאם לתוצאות, הרופא יתאים את המשך הטיפול, כולל טיפול תרופתי, תזונה מתאימה, או מעקב תקופתי נוסף.

האם יש סיכונים ללקיחת ביופסיה בגסטרוסקופיה?

נטילת ביופסיה היא הליך בטוח מאוד, עם סיכון מינימלי לסיבוכים. עם זאת, במקרים נדירים ייתכנו:

דימום קל – לרוב חולף לבד ואינו דורש טיפול נוסף.
תחושת אי נוחות קלה – רוב המטופלים אינם חשים בכאב משמעותי לאחר הבדיקה.
תגובה אלרגית לטשטוש – נדירה מאוד, אך אפשרית במטופלים רגישים.

ביופסיה בגסטרוסקופיה היא הליך רפואי חשוב שמסייע באבחון מגוון מחלות במערכת העיכול העליונה, כולל זיהומים, דלקות כרוניות, מצבים טרום-סרטניים וסרטן. נטילת הביופסיה מתבצעת בצורה בטוחה וללא כאבים, והיא מספקת מידע רפואי קריטי שיכול להציל חיים. אם הרופא ממליץ על נטילת ביופסיה במהלך גסטרוסקופיה, אין סיבה לדאגה – מדובר בפרוצדורה שגרתית ובטוחה, שנועדה להבטיח אבחון מוקדם וטיפול נכון למצב הרפואי שלך.

פרופ׳ סיגל פישמן היא גסטרואנטרולוגית וסגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית החולים איכילוב. לפרופ׳ פישמן ניסיון עשיר בביצוע מגוון פעולות אנדוסקופיות, לרבות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ התקשרו למספר הטלפון בעמוד יצירת קשר או השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם.

הפוסט למה לוקחים ביופסיה בגסטרוסקופיה? הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

השמנת יתר: סיכונים בריאותיים ופתרונות מתקדמים לטיפול

tamar — Thu, 06 Mar 2025 15:29:08 +0000

השמנת יתר היא בעיה רפואית עולמית הנחשבת למגפה של המאה ה-21. מדובר במצב שבו יש הצטברות עודפת של שומן בגוף, הגורמת להשפעות בריאותיות חמורות. השמנת יתר מוגדרת על פי מדד מסת הגוף (BMI) מעל 30, והיא עלולה להוביל למחלות כרוניות מסכנות חיים, כגון סוכרת, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם וסרטן.

במאמר זה תמצאו מידע לגבי הגורמים להשמנת יתר, הסיכונים הבריאותיים הנלווים לה, ואת הפתרונות השונים הקיימים כיום, כולל טיפולים חדשניים ומתקדמים, כמו זריקות הרזיה והצרת קיבה אנדוסקופית.

מהם הגורמים להשמנת יתר?

השמנת יתר נובעת משילוב של גורמים גנטיים, אורח חיים לא בריא, מצבים רפואיים מסוימים והשפעות פסיכולוגיות.

גורמים גנטיים

מחקרים מראים כי נטייה גנטית יכולה להשפיע על חילוף החומרים, תחושת הרעב והדרך שבה הגוף מאחסן שומן.
עם זאת, גם אנשים עם נטייה גנטית להשמנה יכולים לשמור על משקל תקין בעזרת תזונה מאוזנת ופעילות גופנית.

אורח חיים ותזונה

תזונה עשירה במזונות מעובדים, צריכת קלוריות גבוהה מדי, ושתייה ממותקת יכולה לתרום לעלייה במשקל.
חוסר פעילות גופנית מקטין את שריפת הקלוריות היומית ומאיץ את הצטברות השומן בגוף.

גורמים הורמונליים ורפואיים

מצבים כמו תת-פעילות של בלוטת התריס, תסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS) או עמידות לאינסולין עלולים לגרום לעלייה במשקל.
שינויים הורמונליים בגיל המעבר יכולים להשפיע על המטבוליזם ולהגביר את הסיכון להשמנה.

השפעות פסיכולוגיות והתנהגותיות

אכילה רגשית בתגובה ללחץ, חרדה או דיכאון יכולה לגרום לצריכת יתר של מזון.
חוסר שינה משפיע על ויסות ההורמונים האחראים על תחושת רעב ושובע, מה שמוביל לאכילה בלתי מבוקרת.

מהם הסיכונים הבריאותיים של השמנת יתר?

השמנת יתר מעלה את הסיכון למחלות מסכנות חיים ולירידה באיכות החיים:

1. מחלות מטבוליות
• סוכרת סוג 2 – השמנה גורמת לעמידות לאינסולין, מה שמעלה את הסיכון לפתח סוכרת.
• תסמונת מטבולית – מצב שבו מתקיימת חפיפה בין סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה בטנית.

2. מחלות לב וכלי דם
• השמנת יתר מגבירה את הסיכון ליתר לחץ דם, טרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי.

3. בעיות במערכת העיכול
• כבד שומני (NAFLD) – הצטברות שומן בכבד המובילה לדלקת ולפגיעה בתפקוד הכבד.
• ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) – עלייה חוזרת של חומצות קיבה לוושט, הגורמת לצרבות ולנזקים ברירית הוושט.

4. הפרעות נשימה ודום נשימה בשינה
• מטופלים עם השמנת יתר סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה (OSA), מצב שבו יש הפסקות נשימה חוזרות בזמן השינה, מה שמגביר את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי.

5. בעיות אורתופדיות
• עומס על המפרקים מוביל לכאבי ברכיים, גב ושחיקת סחוס.

6. סיכון מוגבר לסרטן
• מחקרים מצביעים על קשר בין השמנת יתר לבין סרטן המעי הגס, השד, הרחם וסוגי סרטן נוספים.

7. השפעות פסיכולוגיות וחברתיות
• השמנת יתר משפיעה על הביטחון העצמי ועלולה להוביל לדיכאון, חרדה ופגיעה באיכות החיים.

איך מטפלים בהשמנת יתר?

אחד הדברים החשובים שיש לדעת לגבי הטיפול בהשמנת יתר, הוא החשיבות של התאמת הטיפול הנכון ביותר עבורכם. לכל אדם מאפיינים בריאותיים שונים, והצלחת הטיפול תלויה במידה רבה בהתאמתו הפרטנית לפי מצבכם. היום ישנם מגוון פתרונות מתקדמים שיכולים לסייע בירידה במשקל, הפחתת מחלות נלוות ומניעת מחלות עתידיות הקשורות להשמנה.

1. שינוי אורח חיים ותזונה
• תוכניות מותאמות אישית הכוללות תזונה בריאה, פעילות גופנית ושינוי הרגלים.
• מעקב עם דיאטנית קלינית להטמעת תזונה מאוזנת ולשמירה על המשקל.

2. זריקות הרזיה
• זריקות אלו מחקות את פעילות ההורמון GLP-1, המסייע בהפחתת תיאבון ובהאטת התרוקנות הקיבה.
• הזריקות הוכחו כיעילות בירידה במשקל ובשיפור איזון הסוכר בדם.

3. הצרת קיבה אנדוסקופית (ESG, POSE 2)
• הליך חדשני ללא ניתוח שבו מקטינים את נפח הקיבה באמצעות תפרים פנימיים, ללא צורך בחתכים חיצוניים.
• מתאים למטופלים עם BMI 30-40, שמתקשים לרדת במשקל באמצעות דיאטה בלבד.
• יתרונות: התאוששות מהירה, פחות סיבוכים בהשוואה לניתוחים בריאטריים, תוצאות משמעותיות בירידה במשקל.

4. ניתוחים בריאטריים
• מתאים למטופלים עם BMI מעל 40 או מעל 35 עם מחלות נלוות.
• ניתוחים נפוצים: שרוול קיבה, מעקף קיבה.
• חסרונות: צורך במעקב צמוד למניעת חסרים תזונתיים, התאמה פסיכולוגית לאורח חיים חדש.

לסיכום, השמנת יתר היא מצב רפואי רציני המשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית. עם זאת, קיימים מגוון פתרונות, כולל שינוי אורח חיים, זריקות הרזיה, הצרת קיבה אנדוסקופית, וניתוחים בריאטריים. אם אתם מתמודדים עם השמנת יתר ומעוניינים בפתרון יעיל ובטוח, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי מקצועי לקבלת ההחלטה הנכונה עבורכם.

פרופ׳ סיגל פישמן היא מומחית בגסטרואנטרולוגיה, עברה השתלמות בהצרת קיבה אנדוסקופית במרכז מוביל בגרמניה ומחלוצות בביצוע שרוול קיבה אנדוסקופי בארץ. פרופ׳ פישמן מספקת גם ייעוץ לקראת ניתוח בריאטרי. לפרטים נוספים ותיאום תור התקשרו למספר הטלפון המופיע בעמוד ״צרו קשר״.

הפוסט השמנת יתר: סיכונים בריאותיים ופתרונות מתקדמים לטיפול הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

זריקת הרזיה: שאלות ותשובות

tamar — Sun, 16 Feb 2025 07:20:56 +0000

השמנת יתר היא בעיה רפואית נפוצה המהווה גורם סיכון למחלות רבות כמו סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם ודום נשימה בשינה. בשנים האחרונות, התקדמויות בתחום הרפואה מציעות פתרונות חדשניים, ובהם זריקות הרזיה. מדובר בטיפול לא פולשני המיועד לסייע בירידה במשקל, המשלב יעילות גבוהה עם בטיחות יחסית.

במאמר זה נענה על השאלות הנפוצות ביותר בנוגע לזריקות הרזיה, ונבחן את יעילותן, תהליך הטיפול, תופעות הלוואי ועוד. חשוב להדגיש כי אם אתם שוקלים להתחיל טיפול באמצעות זריקות הרזיה, יש לפנות ראשית לייעוץ רפואי כדי להבין אם אתם אכן מתאימים לטיפול זה. בחינת התאמתכם על ידי מומחה בתחום וכן התאמת המינון לפי הצרכים הבריאותיים שלכם, הם צעדים חשובים להבטחת בריאותכם ולהצלחת התהליך.

מהי זריקת הרזיה וכיצד היא פועלת?

זריקת הרזיה היא טיפול תרופתי הניתן באמצעות זריקות, שנועד לסייע בירידה במשקל. תרופות כמו וויגובי (Wegovy) ומונג׳רו (Mounjaro) הן הדוגמאות המובילות כיום בישראל.
מנגנון הפעולה של זריקת הרזיה:

חיקוי פעילות הורמון GLP-1: הזריקות מחקות את פעולתו של הורמון טבעי המופרש במעי בתגובה לאכילה. במונג׳רו ישנו גם הורמון טבעי נוסף – GIP
הפחתת תחושת רעב: הן פועלות על מרכזי השובע במוח, מה שמוביל להפחתה בתיאבון ובצריכת הקלוריות.
האטת התרוקנות הקיבה: מה שמסייע בתחושת שובע ממושכת.
שיפור איזון רמות הסוכר: התרופות יעילות במיוחד עבור אנשים הסובלים מסוכרת סוג 2, בזכות השפעתן על איזון רמות הסוכר בדם.

למי מתאימות זריקות הרזיה?

אלה הקריטריונים העיקריים לשימוש:

מטופלים בגיל 18 ומעלה.
BMI מעל 30: השמנת יתר חמורה.
BMI מעל 27 (עודף משקל) עם מחלות נלוות: כולל סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה, כולסטרול גבוה ועוד.

מתי זריקות הרזיה אינן מתאימות?

זריקות הרזיה עשויות לא להתאים במקרים הבאים:

נשים בהריון או מניקות.
מטופלים הסובלים מתגובות אלרגיות לחומרים הפעילים בזריקות.
גידולים ספציפים בבלוטת התריס
אי ספיקת כליות קשה

שאלות ותשובות נוספות על זריקות הרזיה

כמה זמן לוקח לראות תוצאות?
רוב המטופלים מתחילים לראות ירידה משמעותית במשקל תוך 3-6 חודשים מתחילת הטיפול. היעד הממוצע הוא ירידה של כ-5%-10% ממשקל הגוף בשנה הראשונה (וירידה כוללת של למעלה מ-20% ממשקל הגוף בסה״כ).

האם יש צורך בתזונה ופעילות גופנית לצד הטיפול?
כן. חובה לשלב את הטיפול בזריקת הרזיה עם שינויים באורח החיים. חשוב לזכור כי זריקות אלה הן לא פתרון קסם, אלא הן כלי תומך המסייע לשמור על מסגרת מאוזנת של ירידה במשקל, יחד עם פעילות גופנית ותזונה נכונה ומותאמת אישית. ללא הקפדה על כל אלה, התוצאות לא יחזיקו זמן רב.

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

תופעות נפוצות: בחילות, הקאות, כאבי בטן, נפיחות, עצירות או שלשולים.
תופעות נדירות יותר: דלקת בלבלב, בעיות בתפקודי כבד או תגובות אלרגיות חמורות.
במקרים של תופעות לוואי משמעותיות, יש לפנות מיד לרופא/ה המטפל/ת.

כמה זמן נמשך הטיפול?

כמו כל תרופה למחלה כרונית, השימוש צריך להיעשות באופן קבוע לשנים רבות.

האם אפשר להפסיק את הזריקות לאחר הירידה במשקל?

ניתן להפסיק את הטיפול, אך חשוב להבין כי ישנה נטייה לעלייה חוזרת במשקל ללא תחזוקה נכונה של אורח החיים. בכל מקרה יש להתייעץ על כך עם הרופא/ה המטפל/ת.

האם אוזמפיק יעילה לירידה במשקל?

אוזמפיק היא זריקת הרזיה שעד לא מזמן ניתנה בארץ באישור מיוחד לצורך סיוע בירידה במשקל. אך לאחר כניסת וויגובי לשימוש, אוזמפיק לא משמשת יותר לירידה במשקל, אלא רק לאיזון מחלת סוכרת. שתי התרופות מבוססות על אותו חומר (סמגלוטייד), ו-וויגובי הראתה עד כה יעילות גבוהה יותר לירידה במשקל. בשל השימוש הגובר באוזמפיק מעבר לים, ישראלים רבים מנסים למצוא דרך להשתמש באוזמפיק גם בארץ, לכן חשוב להדגיש כי וויגובי היא זריקת ההרזיה שמחליפה את אוזמפיק בישראל.

כמה זה עולה ומה מכסה הביטוח?

עלות הזריקות משתנה בהתאם לסוג התרופה ולזמינותה בישראל. תרופות מסוימות מכוסות באופן חלקי או מלא בביטוחי בריאות, בהתאם לקריטריונים רפואיים מוגדרים.

זריקות הרזיה מציעות פתרון יעיל ומתקדם לטיפול בהשמנת יתר, במיוחד עבור מטופלים שמתקשים להוריד במשקל באמצעות דיאטות מסורתיות. עם זאת, הצלחת הטיפול תלויה בשילוב של שינוי אורח חיים, תזונה מאוזנת ופעילות גופנית. לפני התחלת הטיפול, מומלץ להתייעץ עם מומחה/ית בתחום כדי לוודא התאמה אישית ובחירת המסלול הנכון לשיפור הבריאות ואיכות החיים.

מעוניינים במידע נוסף? פרופ׳ פישמן היא גסטרואנטרולוגית ומנהלת השירות להשמנת יתר במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בביה״ח איכילוב. פרופ׳ פישמן מספקת ייעוץ לטיפול בהשמנת יתר, לרבות טיפול תרופתי, זריקות הרזיה והליכים ניתוחיים/אנדוסקופיים. לקביעת פגישת ייעוץ עם פרופ׳ פישמן התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט זריקת הרזיה: שאלות ותשובות הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

גסטרואנטרולוגיה: מה זה ומתי מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג/ית?

tamar — Thu, 13 Feb 2025 07:57:43 +0000

גסטרואנטרולוגיה היא תחום ברפואה המתמקד במערכת העיכול, שהיא אחת המערכות החשובות ביותר בגוף. מערכת זו אחראית על פירוק המזון, ספיגת חומרים חיוניים וסילוק פסולת. מחלות או בעיות בתפקוד מערכת העיכול עלולות להשפיע על הבריאות הכללית ולגרום לתסמינים מטרידים שמשפיעים על איכות החיים, כמו כאבי בטן, צרבת, שלשולים, עצירות ועוד.

מהי גסטרואנטרולוגיה, אילו מחלות נכללות בתחום זה, מתי יש צורך לפנות למומחה בגסטרואנטרולוגיה ואילו בדיקות עשויות להיות נחוצות לאבחון וטיפול? על הכול נענה במאמר זה.

מהי גסטרואנטרולוגיה ומה כוללת התמחות זו?

גסטרואנטרולוגיה היא ענף רפואי המתמקד באבחון, טיפול ומניעה של מחלות במערכת העיכול. התחום כולל טיפול במחלות באיברים הבאים:

הוושט (כגון ריפלוקס, דלקות וגידולים).
הקיבה (כיבי קיבה, זיהומים, כמו חיידק ההליקובקטר פילורי).
המעי הדק והמעי הגס (תסמונת המעי הרגיז, קרוהן, קוליטיס כיבית, סרטן המעי הגס).
הכבד (כבד שומני, דלקות כבד נגיפיות, צהבת).
כיס המרה והלבלב (אבנים בכיס המרה, דלקת בלבלב).

מומחה/ית בגסטרואנטרולוגיה עובר הכשרה הכוללת לימודי רפואה, התמחות ברפואה פנימית, ולאחר מכן התמחות-על בגסטרואנטרולוגיה, המעניקה לו מיומנות מיוחדת באבחון ובטיפול במחלות מערכת העיכול.

טיפול אנדוסקופי ותרופתי בהשמנה

ישנם רופאים גסטרואנטרולוגים שמתמחים בטיפול בהשמנת יתר. רופא זה יכול לסייע על ידי התאמת טיפול אנדוסקופי או תרופתי. טיפולים אלה יכולים לספק פתרון יעיל למטופלים שאינם מצליחים לרדת במשקל באמצעים מסורתיים בלבד. חשוב להדגיש כי טיפולים אלה אינם מתאימים לכל אחד, לכן יש לעבור אבחון כדי לוודא התאמתכם. כמו כן, כל טיפול משולב גם עם שינויים באורח החיים, לרבות שינוי תזונה וביצוע פעילות גופנית.

טיפול אנדוסקופי: שיטה לא פולשנית המבוצעת באמצעות אנדוסקופ – צינור גמיש עם מצלמה וכלים רפואיים זעירים המוחדרים דרך הפה. השיטות הבולטות בתחום זה הן שרוול קיבה אנדוסקופי ושיטת POSE 2.
טיפול תרופתי: המבוסס על תרופות מרשם המאושרות על ידי משרד הבריאות, הפועלות על מערכת ויסות הרעב והשובע במוח, כמו וויגובי או מונג׳רו.

מתי לפנות לגסטרואנטרולוג/ית?

רבים חווים בעיות עיכול מדי פעם, אך ישנם מצבים שבהם יש צורך בבדיקת מומחה/ית בגסטרואנטרולוגיה כדי לאבחן ולטפל בבעיה.
תסמינים המעידים על הצורך בבדיקה רפואית:

בעיות עיכול מתמשכות – תחושת נפיחות, כאבי בטן כרוניים או גזים תכופים עשויים להעיד על תסמונת המעי הרגיז או בעיות אחרות.
שינויים בהרגלי היציאות – עצירות ממושכת, שלשולים כרוניים או שינויים קבועים במרקם הצואה.
צרבת וריפלוקס קיבתי-ושטי – כאשר תחושת הצריבה חוזרת ונשנית או שיש קושי בבליעה.
דם בצואה – סימן אפשרי לטחורים, פוליפים, מחלות מעי דלקתיות או אפילו גידולים.
אנמיה לא מוסברת – יכולה להיגרם כתוצאה מדימום סמוי במערכת העיכול.
ירידה בלתי מוסברת במשקל – עשויה להעיד על מחלות מעי כרוניות או בעיות ספיגה.
צהבת או הפרעות בתפקודי כבד – יכולים להצביע על מחלות כבד כמו דלקת נגיפית או כבד שומני.
כאב חריף או התקפי בבטן – עלול לנבוע מדלקת לבלב, כיב קיבה או בעיות בכיס המרה.

מחלות עיקריות בתחום הגסטרואנטרולוגיה

ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD): מצב כרוני שבו חומצה מהקיבה עולה לוושט וגורמת לצרבת ולגירוי מתמשך.

כיבים פפטיים (אולקוס): כיבים כואבים ברירית הקיבה או התריסריון, לעיתים קרובות כתוצאה מזיהום בחיידק הליקובקטר פילורי.

מחלות מעי דלקתיות (IBD): קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות כרוניות שגורמות לדלקת במערכת העיכול ועלולות להוביל לסיבוכים חמורים.

תסמונת המעי הרגיז (IBS): תסמונת נפוצה שגורמת לכאבי בטן, נפיחות ושינויים ביציאות ללא דלקת או נזק מבני למעי.

סרטן המעי הגס: אחת המחלות הסרטניות הנפוצות ביותר. אבחון מוקדם באמצעות קולונוסקופיה יכול להציל חיים.

מחלות כבד (הפטולוגיה): כבד שומני, דלקות כבד נגיפיות וצמקת הכבד הן מצבים נפוצים המטופלים על ידי מומחים בגסטרואנטרולוגיה.

בעיות בכיס המרה ובלבלב: אבנים בכיס המרה, דלקות בלבלב וסיבוכים הקשורים למערכת העיכול העליונה.

בדיקות נפוצות

קולונוסקופיה
בדיקה המאפשרת לרופא/ה לבדוק את המעי הגס בעזרת מצלמה זעירה.

משמשת לגילוי פוליפים, דלקות או גידולים.
נדרשת כהמלצה שגרתית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
ההכנה כוללת צום ושתיית חומרים לניקוי המעי.

גסטרוסקופיה
בדיקה שבה מוחדר צינור גמיש עם מצלמה דרך הפה לבדיקת הוושט, הקיבה והתריסריון.

בדיקת דם סמוי בצואה
בדיקה לגילוי דם מיקרוסקופי בצואה, שעשוי להעיד על פוליפים, דלקות או סרטן המעי.

אולטרסאונד ובדיקות דימות (CT, MRI)
משמשות להערכת תפקוד הכבד, כיס המרה והלבלב.

מבחן נשיפה להליקובקטר פילורי
בדיקה פשוטה לזיהוי החיידק הקשור להתפתחות כיבים בקיבה.

כיצד ניתן לשמור על מערכת עיכול בריאה?

תזונה מאוזנת – מומלץ לצרוך תפריט עשיר בסיבים תזונתיים ולהימנע ממזון מעובד ושומני.
שתיית מים מרובה – מסייעת לשיפור תנועתיות המעיים ולמניעת עצירות.
פעילות גופנית סדירה – משפרת את חילוף החומרים ותורמת לתפקוד מיטבי של מערכת העיכול.
הימנעות מעישון ואלכוהול – מסייעת בהפחתת הסיכון למחלות מעי וכבד.
בדיקות תקופתיות – קולונוסקופיה מומלצת למניעת סרטן המעי הגס.

גסטרואנטרולוגיה היא תחום רפואי חשוב המטפל במגוון מחלות של מערכת העיכול. מומלץ לפנות למומחה/ית בגסטרואנטרולוגיה כאשר מופיעים תסמינים כמו כאבי בטן כרוניים, שינויים ביציאות, צרבת או דם בצואה. הקפדה על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית ובדיקות תקופתיות יכולה להפחית משמעותית את הסיכון למחלות ולשפר את איכות החיים.

פרופ׳ סיגל פישמן היא מומחית בגסטרואנטרולוגיה, סגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד ומנהלת השירות להשמנת יתר בביה״ח איכילוב. למידע נוסף וקביעת פגישת ייעוץ במרפאתה של פרופ׳ פישמן התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט גסטרואנטרולוגיה: מה זה ומתי מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג/ית? הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

דם בצואה: גורמים, בדיקות חיוניות לאבחון וטיפול

tamar — Tue, 04 Feb 2025 08:09:22 +0000

דם בצואה הוא תסמין רפואי מורכב, המשקף מגוון רחב של מצבים בריאותיים – מבעיות קלות ועד למחלות מורכבות. הופעתו יכולה להצביע על מספר מצבים, החל מטחורים ועד למחלות חמורות ומסכנות חיים כמו סרטן המעי הגס. דם בצואה עשוי להופיע בשני אופנים עיקריים: דם גלוי ונראה לעין, לרוב בצבע אדום בהיר, ודם סמוי הניתן לזיהוי רק באמצעות בדיקות מעבדה.

הדם הגלוי או הסמוי מהווה אות אזהרה חיוני המחייב התייחסות רפואית מהירה ומדויקת. אבחון מוקדם ומקצועי של הגורם לתופעה הוא המפתח למניעת סיבוכים פוטנציאליים, בחירת הטיפול האופטימלי והשגת תוצאות רפואיות טובות יותר. במאמר זה נעמיק בגורמים האפשריים להופעת דם בצואה, תהליך האבחון והתאמת הטיפול.

גורמים אפשריים לדם בצואה

דם בצואה יכול להיגרם מגורמים רבים שדרגת חומרתם משתנה:

גורמים שכיחים ולא חמורים
• טחורים: נגרמים מנפיחות של ורידים באזור פי הטבעת, וגורמים לדימום אדום בהיר שנראה על נייר הטואלט או באסלה.
• פיסורה אנאלית: סדק קטן ברירית פי הטבעת, הנגרם כתוצאה ממאמץ במהלך יציאות.
גורמים חמורים יותר
• פוליפים וגידולים: פוליפים הם גידולים קטנים במעי הגס שחלקם יכולים להפוך לסרטניים אם אינם מוסרים. סרטן המעי הגס (בשלביו המתקדמים) הוא גורם משמעותי לדימום בצואה, במיוחד אם הדם כהה או מעורבב בצואה.
• דלקות מעי כרוניות: מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, הגורמות לדלקות מתמשכות במעי, עלולות להוביל לדימום.
• דיברטיקולוזיס: מצב שבו נוצרים כיסים קטנים בדופן המעי הגס, שלעיתים עלולים לדמם.
• זיהומים במערכת העיכול: זיהומים חיידקיים כמו סלמונלה או שיגלה יכולים לגרום לדלקת ודימום.
גורמים נוספים
• שימוש ממושך בתרופות כמו נוגדי דלקת (NSAIDs) עלול לגרום לדימום בקיבה או במעי.
• דימום ממערכת העיכול העליונה (כמו כיב קיבה) עשוי להופיע בצואה בצבע כהה (מלנה).

מתי כדאי לפנות לייעוץ רפואי?

ישנם מקרים בהם דם בצואה מחייב התייחסות רפואית דחופה:

דם המופיע באופן תדיר בצואה.
שינויים בלתי מוסברים בהרגלי היציאות (כמו עצירות או שלשולים).
כאבי בטן מתמשכים או עוויתות.
ירידה בלתי מוסברת במשקל.
חולשה, עייפות או אנמיה הנגרמים מאובדן דם כרוני.

בדיקות חיוניות לאבחון דם בצואה

א. בדיקות מעבדה

בדיקת דם סמוי בצואה: זוהי בדיקה פשוטה ולא פולשנית המזהה דם שאינו נראה לעין. בדיקה זו משמשת ככלי אבחוני מוקדם לגילוי בעיות במערכת העיכול, כולל סרטן המעי הגס.
בדיקות דם: לרבות בדיקות להערכת רמות המוגלובין ואיתור אנמיה, המעידה על אובדן דם, ובדיקות לזיהוי דלקות או זיהומים.

ב. בדיקות דימות ואנדוסקופיה

1. קולונוסקופיה: בדיקה אנדוסקופית שבה רופא/ה משתמש/ת במצלמה גמישה (קולונוסקופ) כדי לבדוק את פנים המעי הגס.

מטרות הבדיקה:

זיהוי פוליפים, גידולים, דלקות ודימומים.
ביצוע ביופסיה או הסרת פוליפים במקרה הצורך.

תהליך הבדיקה:

ההכנה כוללת צום ושתיית חומרי ניקוי לריקון המעי.
הבדיקה מתבצעת תחת טשטוש קל ונמשכת כ-30-60 דקות.

קולונוסקופיה היא הבדיקה המדויקת ביותר לזיהוי דם בצואה ומחלות מעי גס אחרות.

2. גסטרוסקופיה: מבוצעת כאשר יש חשד לדימום ממערכת העיכול העליונה (קיבה או וושט).

3. CT קולונוגרפיה: בדיקת דימות לא פולשנית המדמה את המעי הגס, ומהווה חלופה במקרים מסוימים לקולונוסקופיה.

כיצד מטפלים בדימום בצואה?

הטיפול יהיה בהתאם לממצאי האבחון ולגורם הבעיה:

טחורים ופיסורות
• קרמים או משחות מקומיות.
• אמבטיות חמות ושינוי הרגלי יציאה (כמו הוספת סיבים תזונתיים לתזונה).
• במקרים חמורים – טיפולים כירורגיים קלים.
דלקות מעי כרוניות
• תרופות סטרואידיות, תרופות ביולוגיות או נוגדי דלקת המיועדים לטיפול במחלות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית.
פוליפים וגידולים
• פוליפים מוסרים במהלך קולונוסקופיה.
• טיפול כירורגי או אונקולוגי במקרה של גידול סרטני.
זיהומים במערכת העיכול
• טיפול אנטיביוטי בהתאם לגורם הזיהום.
דימום ממערכת העיכול העליונה
• טיפול תרופתי להפחתת חומציות הקיבה.
• עצירת הדימום באמצעות אנדוסקופיה.
שינויים באורח החיים
ביצוע שינויים בהרגלי התזונה יכול לסייע רבות בהפחתת דם בצואה ובמניעת הישנות התסמין.
• תזונה עשירה בסיבים תזונתיים לשיפור היציאות.
• שתיית מים בכמות מספקת.
• הימנעות מתרופות המגברות את הסיכון לדימום, כמו NSAIDs.

מניעת דם בצואה: המלצות כלליות

1. בדיקות תקופתיות: מומלץ לבצע קולונוסקופיה בגיל 50 ומעלה, או מוקדם יותר אם קיימת היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס.
2. תזונה מאוזנת: תזונה עשירה בסיבים מסייעת לשמירה על פעילות מעיים תקינה ומניעת עצירות.
3. הימנעות מגורמי סיכון: לרבות הפסקת עישון והימנעות מצריכת אלכוהול מופרזת.
4. טיפול מוקדם בתסמינים: פנייה לרופא/ה בכל מקרה של דימום בצואה או שינוי בהרגלי היציאות.

דם בצואה הוא תסמין שאסור להתעלם ממנו, מאחר שהוא עשוי להצביע על בעיה קלה כמו טחורים, או על מצב חמור יותר כמו סרטן המעי הגס. אבחון מדויק, זיהוי מוקדם וטיפול נכון יכולים לשפר משמעותית את מצבכם ולמנוע סיבוכים.

פרופ׳ סיגל פישמן היא גסטרואנטרולוגית וסגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית החולים איכילוב. לפרופ׳ פישמן ניסיון רב בביצוע קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה ובדיקות נוספות במערכת העיכול. לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט דם בצואה: גורמים, בדיקות חיוניות לאבחון וטיפול הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

ריפלוקס: טיפול ותזונה מומלצת להפחתת התסמינים

tamar — Sat, 18 Jan 2025 06:15:53 +0000

העולם המודרני, עם אורח החיים המהיר והתזונה המערבית, הביא עמו עלייה משמעותית במקרי ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) – מצב רפואי נפוץ שבו חומצות קיבה עולות אל הוושט וגורמות לתסמינים כמו צרבת, כאבים בחזה וקשיי עיכול. מיליוני אנשים ברחבי העולם מתמודדים מדי יום עם תסמינים הגורמים לאי-נוחות רבה ומשבשים את שגרת החיים. למרות שחלק מהסובלים נוטים להתייחס לתסמינים אלו כאל מטרד שיש "לחיות איתו", ההשלכות של ריפלוקס לא מטופל עלולות להיות משמעותיות הרבה יותר מאשר אי-נוחות זמנית.

במאמר זה נעמיק בריפלוקס ודרכי הטיפול, כולל המלצות לתזונה מותאמת. שילוב בין טיפול רפואי מקצועי לבין שינויים באורח החיים יכול לא רק להקל על התסמינים, אלא גם לשפר דרמטית את איכות חייכם ולמנוע סיבוכים עתידיים. אם אתם מתמודדים עם ריפלוקס כבר שנים או שזה עתה אובחנתם, המידע שתמצאו כאן יכול לסייע לכם להתמודד עם המצב.

ריפלוקס: דרכי טיפול

1. טיפולים תרופתיים

תרופות הן השיטה הנפוצה והראשונית לטיפול בריפלוקס, בעיקר כשמדובר במקרים קלים עד בינוניים.

מעכבי משאבות פרוטון (PPI): תרופות אלו מדכאות את ייצור החומצה בקיבה, ובכך מפחיתות את הגירוי שנגרם לוושט. דוגמאות כוללות אומפרזול (Omeprazole) ולנסופרזול (Lansoprazole).
מעכבי משאבות מימן: גם הן מדכאות ייצור חומצה בקיבה. למשל תרופה הנקראת גסטרו (Gastro).
מעכבי משאבות פוטסיום: סוג תרופה חדש יעיל ביותר, יגיע לישראל בהמשך.
תרופות סותרות חומצה: תרופות המספקות הקלה מיידית על ידי נטרול החומצה הקיימת בקיבה.
יתרונות: זמינות, הקלה מהירה על תסמינים.

חסרונות: שימוש ממושך עלול לגרום לתופעות לוואי כמו חוסר בספיגת ויטמינים (לדוגמה, ויטמין B12).

2. טיפולים זעיר-פולשניים

טכנולוגיות חדשניות מציעות פתרונות למטופלים עם ריפלוקס כרוני או במקרים שבהם תרופות אינן מספיקות.

TIF (Transoral Incisionless Fundoplication): פרוצדורה שבה מחזקים את שריר הוושט התחתון ללא צורך בחתכים חיצוניים.
LINX: התקן מגנטי שמונח סביב הוושט התחתון ומסייע למנוע עליית חומצה.
אנדוסקופיה: שיטה שבה משתמשים באנדוסקופ כדי לבצע תיקונים מבניים שמפחיתים את הריפלוקס.

יתרונות: זמני החלמה קצרים, הפחתת תלות בתרופות.

חסרונות: עלות גבוהה יותר ודרישה לצוות מיומן.

3. שינוי אורח חיים

שינויים פשוטים באורח החיים יכולים לשפר את מצבם של מטופלים רבים:

ירידה במשקל, במיוחד אם עודף משקל הוא גורם מרכזי בריפלוקס.
הימנעות מעישון ואלכוהול, שמחלישים את שריר הוושט התחתון.
שינה עם כרית מוגבהת כדי למנוע חזרת חומצה במהלך הלילה.

ריפלוקס – תזונה מומלצת להפחתת התסמינים

התזונה משחקת תפקיד מרכזי בניהול תסמיני ריפלוקס. צריכת מזונות מתאימים יכולה להפחית את העלייה בחומצה ולעזור בשמירה על תפקוד תקין של מערכת העיכול.

מזונות שכדאי להימנע מהם

מזונות שומניים ומטוגנים: גורמים להאטת ריקון הקיבה ומגבירים את הסיכון לעליית חומצה.
מזונות חומציים: עגבניות, פירות הדר ומיצים חומציים.
שוקולד וקפאין: מחלישים את שריר הוושט התחתון.
אלכוהול: מגביר את ייצור החומצה בקיבה ומחליש את המנגנונים המונעים את חזרתה לוושט.

מזונות מומלצים

ירקות ירוקים: ברוקולי, תרד וקישואים – דלים בחומציות ומסייעים בהרגעת הקיבה.
בננות ותפוחים: פירות דלים בחומציות שמספקים סיבים תזונתיים.
שיבולת שועל: מקור מצוין לסיבים תזונתיים, מסייע בשיפור תנועתיות מערכת העיכול.
חלבונים רזים: עוף, הודו ודגים אפויים או מבושלים.
שתייה נטולת קפאין: תה צמחים (כמו קמומיל) ומים.

עקרונות תזונתיים חשובים

ארוחות קטנות ותכופות: להפחתת הלחץ על הקיבה ולמניעת עליית חומצה.
אכילה איטית ומודעת: חשוב להימנע מאכילה מהירה שמקשה על העיכול.
הימנעות מאכילה לפני השינה: מומלץ להימנע מאכילה שעתיים-שלוש לפני השינה.

שילוב של טיפול ותזונה: הדרך לשיפור איכות החיים

הגישה היעילה ביותר לטיפול בריפלוקס היא שילוב בין שיטות טיפול מתקדמות לתזונה נכונה.

מטופלים המקפידים על טיפול רפואי ומתאימים את התזונה שלהם נהנים מהפחתה משמעותית בתסמינים.
מומלץ להיעזר בתזונאי קליני שיתאים תוכנית תזונה אישית, לצד מעקב של מומחה בגסטרואנטרולוגיה.
שינוי הדרגתי והרגלים חדשים, כמו אכילה מודעת ושמירה על פעילות גופנית, משפרים את מצב המטופל לטווח הארוך.

ריפלוקס הוא בעיה נפוצה שניתן לנהל בצורה יעילה באמצעות שילוב של שיטות טיפול שונות (בעיקר טיפול תרופתי) ותזונה נכונה. מטופלים רבים יכולים להפחית את התסמינים ולשפר את איכות חייהם בעזרת מעקב רפואי מותאם ושינויים בהרגלים יומיומיים.

אם אתם סובלים מתסמינים של ריפלוקס, אל תהססו לפנות למומחה בגסטרואנטרולוגיה לבניית תוכנית טיפול ותזונה שמתאימה לצרכים האישיים שלכם.

פרופ׳ סיגל פישמן היא סגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד בביה״ח איכילוב, ובעלת ניסיון רב בטיפול בריפלוקס כרוני. לקביעת פגישת ייעוץ עם פרופ׳ פישמן, התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט ריפלוקס: טיפול ותזונה מומלצת להפחתת התסמינים הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

מה ההבדל בין אנדוסקופיה לגסטרוסקופיה?

tamar — Thu, 16 Jan 2025 07:39:58 +0000

כאשר עוסקים בבדיקות רפואיות לאבחון בעיות במערכת העיכול, המושגים "אנדוסקופיה" ו"גסטרוסקופיה" נשמעים לעיתים קרובות יחד ויש סיבה טובה לכך. הסיבה היא שלמעשה בדיקת גסטרוסקופיה היא חלק מאנדוסקופיה. אנדוסקופיה של מערכת העיכול היא שם כולל למספר פעולות אנדוסקופיות שמבוצעות במערכת העיכול, העיקריות הן קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה. במילים אחרות, אנדוסקופיה וגסטרוסקופיה הן לא בדיקות נפרדות, אלא גסטרוסקופיה היא סוג של בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול, כפי שיש סוגים אחרים של בדיקות אנדוסקופיות למערכות אחרות בגוף, כמו ברונכוסקופיה, ציסטוסקופיה, לרינגוסקופיה ועוד.
במאמר זה תמצאו תשובה מקיפה לשאלה ״מה ההבדל בין אנדוסקופיה לגסטרוסקופיה? ״, וכן תמצאו מידע על בדיקות אנדוסקופיות של מערכת העיכול ומתי יש לבצע כל אחת מהן.

מהי אנדוסקופיה?

אנדוסקופיה היא שם כולל לכל סוגי הבדיקות המתבצעות באמצעות מכשיר שנקרא אנדוסקופ. האנדוסקופ הוא צינור גמיש ודק המצויד במצלמה ובמקור אור, המאפשר לרופא/ה לבדוק איברים פנימיים בגוף.
אנדוסקופיה משמשת במקרים הבאים:

אבחון: אנדוסקופיה מאפשרת מבט מעמיק וקרוב על מערכות שונות בגוף. במכל הנוגע למערכת העיכול, בדיקות אנדוסקופיות מאפשרות לאבחן מגוון רחב של מצבים רפואיים במערכת העיכול העליונה והתחתונה, לרבות גידולים, פוליפים, מחלות ועוד. כמו כן, במהלך בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול ניתן גם לקחת דגימת ביופסיה לצורך אבחון מצבים סרטניים או טרום-סרטניים.
טיפול:
• הסרת גידולים או פוליפים.
• עצירת דימום פנימיים.
• הרחבת וושט מוצרת (עקב ריפלוקס, סרטן הוושט או הקרנות).
• הכנסת תומכן (סטנט) למניעת חסימות בצינור המרה.
מניעה: בדיקות אנדוסקופיות כמו קולונוסקופיה מהוות כלי חשוב ויעיל במיוחד לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, מה שיכול לאפשר טיפול מוקדם ומציל חיים.

מהי גסטרוסקופיה?

גסטרוסקופיה היא סוג ספציפי של אנדוסקופיה, המתמקדת במערכת העיכול העליונה. מטרתה לאבחן ולטפל במחלות באזור זה, הכולל את הוושט, הקיבה והתריסריון. הבדיקה מתבצעת באמצעות גסטרוסקופ, שהוא מכשיר דומה לאנדוסקופ, אך מותאם לבדיקת אזורים ספציפיים בגוף. המכשיר מוחדר דרך הפה, ומאפשר לרופא/ה לצפות באיברים הפנימיים בזמן אמת, ולזהות שינויים פתולוגיים או ממצאים חריגים באזור.

מטרות הגסטרוסקופיה:

אבחון:

כיבים בקיבה או בתריסריון.
דלקות בוושט או בקיבה.
חשד למחלת רפלוקס (GERD).

טיפול:

עצירת דימום.
פתיחת היצרויות בדרכי העיכול. שלבי הבדיקה:
1. הבדיקה מתחילה בהרדמה מקומית או טשטוש, המונעים תחושת אי-נוחות.
2. הצינור הדק מוחדר דרך הפה, עובר דרך הוושט, הקיבה, ומגיע עד התריסריון (החלק הראשון של המעי הדק).
3. במהלך הבדיקה, הרופא/ה יכול/ה לצלם, לקחת ביופסיות, או לבצע טיפולים נקודתיים.
  מהי בדיקת קולונוסקופיה?
  קולונוסקופיה היא סוג נוסף של אנדוסקופיה של מערכת העיכול, המתמקדת במערכת העיכול התחתונה (המעי הגס והחלחולת). הבדיקה מתבצעת באמצעות קולונוסקופ – צינור גמיש ודק המצויד במצלמה זעירה וכלים ייעודיים, המאפשר לרופא לראות את פנים המעי על גבי מסך בזמן אמת.
  מטרות הבדיקה:
4. אבחון מוקדם של מחלות במעי הגס:
  ◦ איתור פוליפים (גידולים קטנים) שעלולים להתפתח לסרטן המעי הגס.
  ◦ זיהוי דלקות כרוניות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית.
5. בירור תסמינים:
  ◦ דימום רקטלי.
  ◦ שינויים בהרגלי היציאות.
  ◦ כאבי בטן לא מוסברים.
6. מעקב וטיפול:
  ◦ הסרת פוליפים במהלך הבדיקה.
  ◦ ניטור מצבם של מטופלים עם היסטוריה משפחתית או אישית של סרטן המעי.
  תהליך הבדיקה:
7. הכנה מוקדמת:
  ◦ המטופל מתבקש לצום וליטול חומרי ניקוי מיוחדים כדי לרוקן את המעי.
8. הבדיקה עצמה:
  ◦ מתבצעת תחת טשטוש קל כדי למנוע אי-נוחות.
  ◦ הקולונוסקופ מוחדר דרך פי הטבעת, ומאפשר לרופא/ה לבחון את המעי לכל אורכו.
9. אורך הבדיקה:
  ◦ הבדיקה אורכת כ-30-60 דקות.
  קולונוסקופיה היא בדיקה חיונית לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ולבירור בעיות שונות במערכת העיכול. מומלץ לבצע אותה באופן שגרתי מגיל 50 (או מוקדם יותר במקרים מסוימים) על פי הנחיות הרופא.

סיכונים אפשריים של בדיקות אנדוסקופיות

מדובר בהליכים פולשניים יחסית, ולכן קיים סיכון קל לדימום, זיהום או פציעה.
תופעות לוואי נדירות כוללות תחושת אי נוחות או כאבים מקומיים.
חשוב להדגיש – בדיקות אלו נחשבות בטוחות ביותר, והיתרונות שלהן עולות על הסיכונים המזעריים.

לסיכום התשובה לשאלה ״מה ההבדל בין אנדוסקופיה לגסטרוסקופיה״ – מדובר בטכניקות מתקדמות ומועילות לאבחון וטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות. בעוד שאנדוסקופיה מתייחסת לכל בדיקה המתבצעת באמצעות אנדוסקופ, גסטרוסקופיה היא סוג של אנדוסקופיה, המתמקד במערכת העיכול העליונה בלבד.
אם אתם חווים תסמינים חריגים במערכת העיכול, מומלץ להתייעץ עם מומחה/ית בגסטרואנטרולוגיה שידע להתאים את הבדיקה המתאימה ביותר לצרכיכם.

הפוסט מה ההבדל בין אנדוסקופיה לגסטרוסקופיה? הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

ניתוח שרוול אנדוסקופי: מהו וכיצד הוא יכול לשפר את בריאותכם?

tamar — Thu, 02 Jan 2025 11:56:00 +0000

השמנת יתר היא בעיה רפואית מורכבת, שהיום מוגדרת מגיפה עולמית המשפיעה על מיליוני אנשים. בהתאם לכך, הצורך בפתרונות חדשניים ובטוחים לירידה במשקל הפך בשנים האחרונות לקריטי יותר מתמיד. בעוד שניתוחים בריאטריים מסורתיים הוכיחו את יעילותם לאורך השנים, החיפוש אחר פתרונות פחות פולשניים הוביל להתפתחות טכניקות מתקדמות, ביניהן שרוול קיבה אנדוסקופי. הליך חדשני זה מייצג פריצת דרך משמעותית בתחום הבריאטריה, המשלב את היתרונות של הפחתת נפח הקיבה עם היתרונות המשמעותיים של הליך זעיר-פולשני.

בשונה מניתוח שרוול קיבה מסורתי, המצריך חתכים בדופן הבטן והחלמה ממושכת, ניתוח שרוול אנדוסקופי מבוצע דרך הפה באמצעות מכשור מתקדם, ללא צורך בחתכים חיצוניים. חידוש רפואי זה פותח אפשרויות חדשות עבור מטופלים רבים שעד כה התלבטו לגבי פתרונות כירורגיים, או שלא התאימו להליכים המסורתיים מסיבות שונות.

במאמר זה נצלול לעומקו של הליך שרוול קיבה אנדוסקופי, נבחן את היתרונות והאתגרים הכרוכים בו, נסביר את תהליך ההתאמה והביצוע, ונציג את התוצאות המשמעותיות שניתן להשיג באמצעותו, וכיצד ניתן בעזרתו לשפר באופן ניכר את איכות החיים.

מהו שרוול קיבה אנדוסקופי?

שרוול קיבה אנדוסקופי (Endoscopic Sleeve Gastroplasty או בקיצור ESG) הוא פרוצדורה המבוצעת באמצעות אנדוסקופ – צינור דק וגמיש המצויד במצלמה וכלים כירורגיים זעירים. ההליך מתבצע דרך הפה, ללא צורך בחתכים חיצוניים.

במהלך ההליך, הרופא/ה מכווץ את הקיבה באמצעות תפרים פנימיים, כך שנפח הקיבה קטן משמעותית. הקטנת נפח הקיבה גורמת לשובע מהיר יותר ולהפחתה בצריכת המזון, ובכך מסייעת לירידה במשקל.

יתרונות ניתוח שרוול אנדוסקופי

1. הליך זעיר–פולשני

ללא ניתוח פתוח: ההליך מבוצע דרך הפה, ולכן אין צורך בחתכים חיצוניים או בהרדמה כללית.
פחות כאבים: בזכות הגישה הלא פולשנית, המטופלים חווים פחות כאבים לעומת ניתוחים מסורתיים.

2. אשפוז קצר וזמן החלמה מהיר

מטופלים משתחררים הביתה ביום ההליך או למחרת.
ניתן לחזור לפעילות שגרתית תוך ימים ספורים בלבד.

3. יעילות גבוהה

מחקרים מראים ירידה משמעותית במשקל, של 16% בטווח זמן של שנה-שנתיים מההליך.
שיפור ניכר במחלות נלוות כמו סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם ודום נשימה בשינה.

4. סיכון מופחת לסיבוכים

הימנעות מחתכים חיצוניים מפחיתה את הסיכון לזיהומים או לדליפות.
הקטנת הקיבה נעשית בתפירה בלבד, ללא צורך בכריתה של חלק ממנה, מה שמפחית גם כן את הסיכון לסיבוכים.

למי מתאים ניתוח שרוול אנדוסקופי?

ההליך מתאים למטופלים שאינם מצליחים לרדת במשקל באמצעות דיאטה, פעילות גופנית וטיפולים שמרניים אחרים, העומדים בקריטריונים הבאים:

מטופלים עם BMI 35 ומעלה.
מטופלים עם BMI 30 ומעלה, הסובלים מתחלואה מטבולית נלווית, כמו סוכרת מסוג 2, יתר שומנים בדם, לחץ דם גבוה, כבד שומני ועוד.
מטופלים המתאימים לניתוח בריאטרי, אך מסיבות שונות לא יכולים או לא מעוניינים לעבור ניתוח פולשני.

מתי ההליך אינו מומלץ?

מטופלים עם מחלות קיבה פעילות, כגון כיב חמור או דלקת קשה.
מי שסובל מהפרעות אכילה חמורות שאינן מטופלות.

כיצד מתבצע ניתוח שרוול אנדוסקופי?

1. הכנה להליך

פגישת ייעוץ ותיאום ציפיות עם מומחה בגסטרואנטרולוגיה/בריאטריה.
יש לבצע בדיקות דם ובדיקות הדמיה כדי לוודא התאמה.
צום של כ-12 שעות לפני ההליך.

2.ביצוע השרוול האנדוסקופי

ההליך מתבצע תחת הרדמה מלאה בנוכחות רופא מרדים.
האנדוסקופ מוחדר דרך הפה, והרופא/ה מכווץ את הקיבה בעזרת תפרים פנימיים.
התהליך כולו אורך כשעה-שעתיים בלבד.

3. שחרור ומעקב

לאחר השגחה של לילה, המטופל משתחרר לביתו.
המעקב הרפואי כולל פגישות תקופתיות לייעוץ תזונתי ולבדיקות שגרתיות.

תוצאות צפויות של שרוול קיבה אנדוסקופי

1. ירידה במשקל

מטופלים רבים מדווחים על ירידה משמעותית במשקל כבר בחודשים הראשונים.
ירידה ממוצעת של 16% ממשקל הגוף תוך שנה-שנתיים מההליך.

2. שיפור בריאותי

הפחתה בתסמינים של מחלות נלוות כמו סוכרת סוג 2 ויתר לחץ דם.
שיפור באיכות החיים ובהרגשה הכללית.

שימור התוצאות

ניתוח שרוול אנדוסקופי מהווה כלי עוצמתי לירידה במשקל, אך שמירה על התוצאות לטווח הארוך דורשת מחויבות לשינוי אורח חיים. ההליך עצמו מפחית את נפח הקיבה, אך ההצלחה המלאה תלויה בשמירה על הרגלים בריאים:

1. תזונה מאוזנת

בחירת מזונות עשירים בערכים תזונתיים: יש להתמקד בחלבונים, ירקות, פירות ודגנים מלאים.
מניעת אכילת יתר: נפח הקיבה הקטן מחייב הקפדה על ארוחות קטנות ומדודות.
תמיכה מקצועית: תזונאים מומחים יכולים לעזור לבנות תוכנית תזונה המותאמת אישית לצרכים של כל מטופל.

2. פעילות גופנית סדירה

שגרה מותאמת אישית: פעילות גופנית קבועה, כמו הליכה, שחייה או יוגה, מסייעת בהגברת קצב חילוף החומרים ושמירה על משקל יציב.
הדרגתיות: מומלץ להתחיל בפעילויות קלות ולהגביר את העומס בהדרגה.

3. מעקב רפואי וצמוד

פגישות תקופתיות עם הרופא/ה: המעקב כולל בדיקות דם, מדידת משקל והערכת התקדמות.
מעקב פסיכולוגי: השינוי במשקל עשוי להשפיע גם מבחינה רגשית. תמיכה פסיכולוגית יכולה לסייע בהתמודדות עם שינויים אלה.

4. בניית הרגלים לטווח הארוך

זיהוי טריגרים לאכילה רגשית: עבודה על מודעות לסיבות שעשויות לגרום לחריגה מהתפריט המומלץ.
פיתוח שגרה בריאה: הכנת אוכל בבית, הימנעות ממזון מעובד ואכילה מודעת.

על ידי שילוב של תזונה נכונה, פעילות גופנית ומעקב רפואי, מטופלים יכולים לשמר את התוצאות של ניתוח שרוול אנדוסקופי לאורך שנים, תוך שיפור כולל באיכות החיים.

סיכונים ותופעות לוואי

כמו בכל פרוצדורה רפואית, גם לניתוח שרוול אנדוסקופי עלולים להיות סיכונים, אך הם נדירים יחסית:

– בחילות זמניות: תחושת אי-נוחות שעשויה לחלוף בתוך ימים ספורים.

– כאב קל בבטן: מטופלים מסוימים מדווחים על כאבים קלים, בעיקר בימים הראשונים.

– סיכונים נדירים: זיהום עקב התנקבות בדופן הקיבה או דימום, הניתנים לטיפול בדרך כלל באמצעים פשוטים. מקרים חריגים דורשים התערבות ניתוחית.

ניתוח שרוול אנדוסקופי מהווה פתרון חדשני, בטוח ויעיל לטיפול בהשמנת יתר, במיוחד עבור מטופלים המעוניינים להימנע מניתוחים מסורתיים. ההליך מאפשר ירידה משמעותית במשקל תוך זמן החלמה קצר, בשילוב סיכון מופחת לסיבוכים. אם אתם מתמודדים עם השמנת יתר ושוקלים אפשרויות טיפול, מומלץ להתייעץ עם מומחה בגסטרואנטרולוגיה כדי לבדוק אם שרוול קיבה אנדוסקופי הוא הפתרון המתאים עבורכם.

מעוניינים במידע נוסף על ניתוח שרוול אנדוסקופי?

פרופ׳ סיגל פישמן היא מומחית בגסטרואנטרולוגיה, עברה השתלמות בהצרת קיבה אנדוסקופית במרכז מוביל בגרמניה ומחלוצות בביצוע שרוול קיבה אנדוסקופי בארץ. לפרטים נוספים ותיאום תור התקשרו למספר הטלפון המופיע בעמוד ״צרו קשר״.

הפוסט ניתוח שרוול אנדוסקופי: מהו וכיצד הוא יכול לשפר את בריאותכם? הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

כריתת פוליפ במעי הגס: מדריך שלב-אחר-שלב

tamar — Thu, 12 Dec 2024 11:36:04 +0000

פוליפים במעי הגס הם גידולים קטנים הנוצרים בדופן הפנימי של המעי. למרות שרובם אינם ממאירים, חלקם עשויים להתפתח לסרטן אם לא מטפלים בהם בזמן. לכן, זיהוי מוקדם וטיפול נכון חשובים לשמירה על הבריאות. במאמר זה נסביר את תהליך הטיפול בפוליפים במעי הגס, כולל בדיקת קולונוסקופיה והליך כריתת פוליפ במעי הגס.

מהי קולונוסקופיה ולמה היא חשובה?

קולונוסקופיה היא בדיקה רפואית שבה רופא/ה משתמש/ת בצינור גמיש וארוך המצויד במצלמה כדי לבדוק את דופן המעי הגס והחלחולת. הבדיקה מאפשרת לזהות פוליפים ושינויים לא תקינים ברקמה, ובמהלכה ניתן גם להסיר פוליפים שהתגלו. קולונוסקופיה נחשבת לשיטה האפקטיבית ביותר לגילוי מוקדם של פוליפים וסרטן המעי הגס. הבדיקה מומלצת כחלק מבדיקות מניעה לאנשים מעל גיל 50 או למי שיש להם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס.

מה קורה אם מתגלה פוליפ במעי הגס?

במהלך קולונוסקופיה, אם מתגלה פוליפ, הרופא/ה עשוי/ה להסיר אותו במקום באמצעות הליך שנקרא כריתת פוליפ במעי הגס. תהליך זה מתבצע בעזרת לולאה חשמלית או מכשיר ייעודי אחר, והוא נמשך בדרך כלל דקות ספורות בלבד. חשוב להדגיש כי הקולונוסקופיה וכריתת הפוליפ נעשות תחת טשטוש.

ישנם פוליפים מסוגים שונים, שניתן לחלק אותם לשתי קבוצות עיקריות:

פוליפים קטנים: לרוב ניתן להסירם בקלות ובמהירות ללא כאב או סיבוכים.
פוליפים גדולים: עשויים לדרוש טיפול מורכב יותר, אך רובם ניתנים להסרה באופן דומה.

לאחר ההסרה, הפוליפ נשלח לבדיקה פתולוגית כדי לקבוע אם הוא ממאיר, טרום-ממאיר, או שפיר.

כיצד מתבצע הליך כריתת פוליפ במעי הגס?

הליך כריתת פוליפ במעי הגס נעשה במסגרת בדיקת הקולונוסקופיה ובדרך כלל אינו דורש ניתוח נוסף. כך מתבצע התהליך:

הכנה לבדיקה: המטופל מתבקש לצום ולנקות את המעי בעזרת תרופות ייעודיות ביום שלפני הבדיקה.
הרדמה קלה/טשטוש: טרם הבדיקה ניתנת הרדמה קלה או טשטוש כדי למנוע אי נוחות.
זיהוי הפוליפ: הרופא/ה מאתר/ת את הפוליפ בעזרת המצלמה המוחדרת למעי.
הסרת הפוליפ: הפוליפ מוסר באמצעות לולאת חיתוך או מכשיר דומה.
בדיקה פתולוגית: הפוליפ מועבר לבדיקה במעבדה, לזיהוי סיכון לממאירות.

האם יש סיכונים או תופעות לוואי?

כריתת פוליפ במעי הגס היא הליך בטוח עם שיעור סיבוכים נמוך. עם זאת, כמו בכל פרוצדורה רפואית, קיימים סיכונים נדירים, כגון דימום קל או חור בדופן המעי. חשוב להדגיש – רוב המטופלים מחלימים במהירות וחוזרים לשגרה כבר למחרת.

מה קורה אחרי כריתת פוליפ במעי הגס?

לאחר ההליך, הרופא/ה ימליץ על המשך מעקב בהתאם לסוג הפוליפ ולמצב הבריאותי הכללי. אם התגלו פוליפים ממאירים או טרום-ממאירים, ייתכן שתידרש בדיקה נוספת או טיפולים משלימים. בנוסף, שינויים באורח החיים, כמו תזונה עשירה בסיבים, שמירה על משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון ואלכוהול, עשויים להפחית את הסיכון להיווצרות פוליפים נוספים בעתיד.

לסיכום, בדיקת קולונוסקופיה והליך כריתת פוליפ במעי הגס הם כלים מרכזיים לשמירה על בריאות המעי ומניעת סרטן. אבחון מוקדם וטיפול בזמן יכולים להציל חיים, ולכן חשוב להקפיד על בדיקות סקר ומעקב אחר הנחיות הרופא/ה. אם יש לכם שאלות או חששות, פנו לייעוץ רפואי מקצועי בהקדם.

פרופ׳ סיגל פישמן היא גסטרואנטרולוגית וסגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית החולים איכילוב. לפרופ׳ פישמן ניסיון רב שנים בביצוע מגוון פעולות אנדוסקופיות, לרבות קולונוסקופיה. למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ התקשרו למספר הטלפון בעמוד יצירת קשר או השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם.

הפוסט כריתת פוליפ במעי הגס: מדריך שלב-אחר-שלב הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.