פרופ' סיגל פישמן

גסטריטיס – דלקת בקיבה: גורמים, תסמינים, אבחון וטיפול

tamar — Mon, 23 Jun 2025 06:59:58 +0000

גסטריטיס (Gastritis), או דלקת בקיבה, היא מצב רפואי שבו רירית הקיבה – השכבה המגנה על דפנות הקיבה מפני החומצה – הופכת מודלקת. התוצאה: צריבה, תחושת מלאות, בחילה, ירידה בתיאבון ולעיתים גם כאבים או דימום. לצד זאת, כדאי לציין כי לעיתים הדלקת נמצאת באופן אקראי ואין לה תסמינים כלל.
במקרים מסוימים הדלקת חריפה ומופיעה בפתאומיות, אך לעיתים מדובר בגסטריטיס כרונית ומתמשכת, שפוגעת באיכות החיים ומצריכה טיפול ממוקד.

מהם הגורמים לגסטריטיס?

חיידק הליקובקטר פילורי– מדובר בזיהום שכיח מאוד שמועבר מאדם לאדם, בעיקר בילדות. החיידק שורד בסביבה החומצית של הקיבה וגורם לנזק איטי ומתמשך לרירית. לעיתים הוא מוביל לכיב ואף מעלה את הסיכון לגידולים.

שימוש ממושך בתרופות – תרופות נוגדות דלקת ממשפחת NSAIDs, כמו נורופן ואיבופרופן, עלולות לשחוק את ההגנה הטבעית של רירית הקיבה. סטרואידים אף הם גורם סיכון מוכר לדלקת בקיבה.

אלכוהול, עישון וסטרס עקב מצב חולי קשה ואשפוז – שתייה מופרזת של אלכוהול, עישון סיגריות ומצבי סטרס ממושכים עשויים לפגוע ברירית ולתרום להתפתחות דלקת בקיבה.

מצבים רפואיים נוספים

גסטריטיס אוטואימונית (שכיחה יותר בקרב נשים)
אנמיה פרניציוסית עם חוסר ב-B12
מחלות כרוניות כגון אי-ספיקת כליות, זיהומים קשים או טראומה

תסמינים של דלקת בקיבה

לא תמיד יש סימנים מובהקים לגסטריטיס, אך כשיש – אלו התסמינים הנפוצים:

תחושת צריבה וכאב בבטן העליונה
בחילה או הקאה
תחושת מלאות מוקדמת, גיהוקים, נפיחות
ירידה בתיאבון
במקרים חמורים: הקאה דמית, צואה שחורה, עייפות כתוצאה מאנמיה

איך מאבחנים גסטריטיס?

אלו הבדיקות אבחנתיות העיקריות שמאפשרות לאבחן דלקת בקיבה:

גסטרוסקופיה – בדיקה אנדוסקופית שמאפשרת הסתכלות ישירה על רירית הקיבה, לקיחת דגימות (ביופסיה) ואיתור כיבים, דלקות או גידולים.
בדיקה לחיידק הליקובקטר פילורי – דרך נשיפה, צואה או דגימת ביופסיה מהקיבה.
בדיקות דם – לבדיקת רמות ברזל, ויטמין B12, סמנים לדלקת, תפקודי כבד וכליות. וכן בדיקה לנוגדנים עצמיים נגד תאים ספציפיים בקיבה.
אולטרסאונד בטן עליונה – מאפשרת לשלול בעיות אחרות בכבד, לבלב וכיס המרה, שעלולות לגרום לתסמינים דומים.

טיפול בגסטריטיס

הטיפול תלוי בגורם:

במקרה של זיהום בהליקובקטר פילורי: טיפול משולב הכולל נוגדי חומצה ואנטיביוטיקה.
במקרים הקשורים לתרופות או אורח חיים: הפסקת השימוש בתרופה המזיקה, הפסקת עישון, הפחתת אלכוהול ושיפור תזונה.
תרופות נוגדות חומצה (PPI) – מסייעות לריפוי הרירית ולהפחתת תחושת הצריבה.
מעקב רפואי צמוד – במיוחד כאשר מדובר בגסטריטיס כרונית או חוזרת.

גסטריטיס כרונית – למה חשוב לא להזניח?

כאשר מדובר בדלקת בקיבה מתמשכת, במיוחד כזו שאינה מטופלת, הסיכון להופעת סיבוכים עולה:

כיב בקיבה (אולקוס)
דימום פנימי
שינויים טרום-סרטניים ברירית הקיבה (Atrophic gastritis)

חשוב לזכור: גילוי מוקדם מאפשר מניעה וטיפול יעיל.

איך להרגיע התקף גסטריטיס?

אם אתם חווים התקף חריף של דלקת בקיבה, הנה כמה צעדים שיכולים להקל:

מנוחה גופנית והפחתת סטרס
שתיית מים או חליטות מרגיעות (כמו קמומיל)
אכילה מדורגת של מזון קל לעיכול (כגון אורז, תפוח מבושל)
הימנעות מקפה, חריף, עגבניות, חומץ ואלכוהול
שימוש זמני בתרופות סותרות חומצה (בהתייעצות עם רופא/ה)

בכל מקרה של הקאות דמיות, חום גבוה או חולשה קיצונית – יש לפנות מיידית לרופא/ה.

דלקת בקיבה – מה לאכול?

שמירה על תזונה מתאימה היא מפתח להקלה וריפוי:

מה מומלץ לאכול:

אורז לבן, תפו"א מבושלים
בננה, תפוח קלוף
לחם קלוי, יוגורט פרוביוטי
חלב שקדים לא ממותק, תה קמומיל

ממה כדאי להימנע:

קפה, קולה ומשקאות מוגזים
שוקולד, תבלינים חריפים
מאכלים מטוגנים או שמנוניים
פירות הדר, רסק עגבניות

חשוב לאכול לאט, במנות קטנות ולא לשכב מיד אחרי הארוחה.

שאלות נפוצות

האם גסטריטיס יכולה לחלוף לבד?
במקרים קלים – ייתכן. אך גסטריטיס שלא מאובחנת ומטופלת כראוי – עלולה להפוך לבעיה כרונית ואף לסכן את הבריאות.
מה ההבדל בין גסטריטיס לכיב קיבה?
גסטריטיס היא דלקת שטחית ברירית הקיבה, בעוד כיב הוא פצע עמוק יותר עם פוטנציאל לדימום ונקב.
תוך כמה זמן חולפת דלקת בקיבה עם טיפול?
במקרים קלים – תוך ימים. בגסטריטיס כרונית – תוך שבועות או חודשים, עם מעקב צמוד.
מה עושים אם התסמינים חוזרים שוב ושוב?
יש לבצע בירור חוזר – ייתכן שמדובר בזיהום עמיד, רפלוקס או מצב רפואי אחר שמצריך טיפול שונה.

לסיכום: דלקת בקיבה היא מחלה נפוצה וניתנת לטיפול
גסטריטיס היא מחלה נפוצה אך ניתנת לטיפול – אם מאבחנים בזמן. בירור מקיף, טיפול תרופתי מותאם ושינויים תזונתיים – יכולה להביא להקלה ניכרת ולשיפור איכות החיים.

פרופ׳ סיגל פישמן היא מומחית בגסטרואנטרולוגיה, סגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד ומנהלת השירות להשמנת יתר בביה״ח איכילוב. לפרופ׳ פישמן ניסיון רב בבדיקות מתקדמות כמו קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה. למידע נוסף וקביעת פגישת ייעוץ במרפאתה של פרופ׳ פישמן התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט גסטריטיס – דלקת בקיבה: גורמים, תסמינים, אבחון וטיפול הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

בחילות וחולשה – מתי לפנות לבדיקה רפואית?

tamar — Thu, 12 Jun 2025 06:45:01 +0000

כולנו חווינו בחיינו תחושת בחילה או רגע של חולשה גופנית – אם בעקבות עייפות, מתח, מחלה או ארוחה כבדה. אך כאשר בחילות וחולשה הופכות למצב מתמשך או חוזר, יש מקום לדאגה. לעיתים מדובר באיתות של הגוף לבעיה עמוקה יותר במערכת העיכול, במערכת ההורמונלית או בתפקוד כללי של הגוף.
במאמר זה נתמקד בסיבות האפשריות לתסמינים אלו שנובעות ממערכת העיכול, מתי הסימנים הללו מחייבים בירור מקצועי, אילו בדיקות מסייעות באבחון – ואיך ניתן לטפל בצורה יעילה.

בחילות וחולשה – גורמים גסטרואנטרולוגיים

תחושות של בחילה וחולשה יכולות כאמור לנבוע ממערכות שונות בגוף, אחת העיקריות היא מערכת העיכול – אם כתוצאה מתגובה דלקתית, הפרעה מכנית או תגובה כימית של הגוף לחומצות ואנזימים. הנה כמה מהגורמים המרכזיים שנובעים ממערכת העיכול:

דלקת בקיבה (גסטריטיס)
דלקת של רירית הקיבה יכולה להופיע באופן חד או כרוני, ומאופיינת לעיתים קרובות בתחושת בחילה, חוסר תיאבון, מלאות מוקדמת, תחושת צריבה בבטן העליונה ולעיתים גם הקאות. הסיבות לגסטריטיס רבות וכוללות:

זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי
שימוש בתרופות ממשפחת NSAIDs (כגון איבופרופן, נורופן)
שתיית אלכוהול מופרזת
סטרס עקב מחלה ממושכת ואשפוז בביה״ח

כאשר הדלקת אינה מטופלת כראוי, היא עלולה להתקדם לכיב קיבה ואף לגרום לדימום פנימי – מה שיכול להסביר גם חולשה ואנמיה.

כיב פפטי בקיבה או בתריסריון
כיב הוא פצע עמוק ברירית הקיבה או התריסריון, הנגרם לרוב משילוב של חומציות גבוהה, פגיעה בהגנה הרירית של הקיבה, וזיהום בחיידק הליקובקטר פילורי. התסמינים השכיחים כוללים:

כאב או צריבה בבטן העליונה, לרוב אחרי אוכל
בחילה קבועה
חולשה כללית הנובעת מאיבוד דם סמוי
הקאה דמית או צואה שחורה במקרים מתקדמים

הטיפול כולל לרוב תרופות להורדת חומציות ולעיתים גם טיפול אנטיביוטי להכחדת החיידק.

רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD)
ברפלוקס, תכולת הקיבה חוזרת אל הוושט עקב כשל בסוגר הוושטי התחתון. החומצה פוגעת ברירית הוושט וגורמת לצרבת, תחושת חנק או גוש בגרון, ולעיתים גם לבחילה ולחולשה כללית עקב איכות שינה ירודה ואובדן תיאבון.
רפלוקס לא מטופל עלול לגרום לדלקת בוושט ואף לשינויים טרום-סרטניים (תסמונת ושט ע״ש בארט – Barrett’s esophagus).

זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי
הליקובקטר פילורי הוא חיידק עמיד לחומציות הקיבה, שמסוגל לשגשג בתוך רירית הקיבה ולגרום לדלקת כרונית ואף לכיבים. הזיהום יכול להיות א-סימפטומטי, אך ברבים מהמקרים מופיעים:

בחילה כרונית
כאב בטן לא מוסבר
ירידה בתיאבון
חולשה הנובעת מאובדן דם סמוי או תת ספיגה של ברזל ו-B12

החיידק עובר לרוב מאדם לאדם, והאבחון נעשה באמצעות בדיקת נשיפה, צואה או גסטרוסקופיה.

מתי בחילות וחולשה דורשות בירור גסטרואנטרולוגי?

כאשר הסימפטומים אינם חולפים תוך ימים ספורים, או כאשר הם חוזרים שוב ושוב – מומלץ לא להתעלם. במיוחד אם מופיעים סימני אזהרה כגון:

ירידה לא מוסברת במשקל
דם בצואה או בשתן
חולשה לאחר כל ארוחה
בחילה כרונית בבוקר
הקאות תכופות
עייפות כללית מלווה בתחושת נפיחות או כאבי בטן

במקרים אלו, כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג/ית מומחה/ית לצורך בירור מקצועי.

שלבי האבחון: מה בודק גסטרואנטרולוג/ית?

לעתים יש צורך במגוון בדיקות על מנת לאתר את מקור הבעיה:

שיחה רפואית ובדיקות דם
• בדיקה של רמות ברזל, ויטמין B12, תפקודי כבד, כליות ובלוטת התריס.
• בחינת אורח החיים, תזונה ונטילת תרופות.
גסטרוסקופיה
בדיקה אנדוסקופית של הוושט, הקיבה והתריסריון – לאיתור דלקות, כיבים, גידולים או סימנים לזיהום בחיידק הליקובקטר פילורי.
בדיקה לאיתור הליקובקטר פילורי
באמצעות בדיקת נשיפה, בדיקת צואה או דגימה במהלך גסטרוסקופיה.
אולטרסאונד בטן עליונה
בדיקת דימות של הכבד, לבלב וכיס המרה לזיהוי שינויים מבניים או בעיות עיכול שומנים.
בדיקות נוספות לפי צורך
קולונוסקופיה, בדיקות תפקודי הורמונים, סוכר בדם ועוד.

דרכי טיפול בבחילות וחולשה – בהתאם לגורם

טיפול תרופתי:

טיפול משולב להליקובקטר פילורי – אנטיביוטיקה ונוגדי חומצה.
טיפול בנוגדי חומצה או רפלוקס – לפי הצורך.
תוספי תזונה – ברזל, B12, חומצה פולית – לפי חסרים.

טיפולים תומכים:

תרופות נוגדות בחילה (כמו דומפרידון)
שינוי תזונתי הדרגתי
איזון תרופות קיימות שעלולות לגרום לבחילה

התייחסות נפשית:

כשקיים קשר בין חרדה לתסמינים, ייתכן שהפניה לטיפול רגשי או פסיכיאטרי תהיה חלק מהתהליך.

תזונה מומלצת בעת בחילות וחולשה

שתייה מרובה של מים או חליטות קלות (קמומיל, ג’ינג’ר)
ארוחות קטנות ותכופות – להימנע מארוחות כבדות או שומניות
הימנעות מקפה, אלכוהול, תבלינים חזקים
מאכלים קלים לעיכול: אורז לבן, טוסט יבש, בננות, תפוח מבושל

מתי לפנות לרופא/ה בדחיפות?

הקאות מרובות או בלתי נשלטות
צואה שחורה או הקאה עם דם
סימני התייבשות (חולשה קיצונית, יובש בפה, בלבול)
חום גבוה מעל 38.5°C

בכל מקרה של חשד למצב רפואי חמור – יש לפנות מיידית לרופא/ה מומחה/ית.

שאלות נפוצות על בחילות וחולשה

האם בחילה מתמשכת מצביעה תמיד על בעיה במערכת העיכול?
לא תמיד, אך זוהי אחת האפשרויות המרכזיות. יש לשלול גם סיבות נוירולוגיות, הורמונליות או פסיכולוגיות.
מה הקשר בין הליקובקטר פילורי לבחילות?
החיידק עלול לגרום לדלקת כרונית בקיבה, שגורמת לבחילה, כאבי בטן, ירידה בתיאבון ולעיתים גם הקאות.
איך יודעים אם מדובר במעי רגיש?
כאשר כל הבדיקות תקינות אך יש תסמינים כמו נפיחות, גזים, שינוי ביציאות ובחילות – ייתכן שמדובר בתסמונת המעי הרגיש.
האם גסטרוסקופיה כואבת?
לא. הבדיקה מתבצעת בטשטוש קל ואינה כואבת. לרוב אינה מלווה בתופעות לוואי.

סיכום: אל תתעלמו מבחילות וחולשה

בחילות וחולשה אינן תסמינים ״קטנים״ – הן עשויות לעתים להעיד על בעיה רפואית משמעותית. אבחון מדויק אצל גסטרואנטרולוג/ית מנוסה יכול לשנות את התמונה, להוביל לטיפול מותאם ולהחזיר לכם את איכות החיים.

הפוסט בחילות וחולשה – מתי לפנות לבדיקה רפואית? הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

איפה כדאי לעשות קולונוסקופיה? המדריך לבחירת המקום הנכון לבדיקה מצילת חיים

tamar — Wed, 04 Jun 2025 05:45:51 +0000

קולונוסקופיה היא אחת הבדיקות החשובות ביותר ברפואה המונעת. מטרתה לאתר פוליפים במעי הגס – גידולים שפירים שיכולים להפוך לסרטניים – ולבצע כריתה שלהם במידת הצורך. זוהי בדיקה שמומלצת לאנשים מעל גיל 45 במסגרת רפואה מונעת, אך גם למי שסובלים מתסמינים כגון דימום רקטלי, שינוי ביציאות או כאבי בטן לא מוסברים ללא קשר לגיל.
אחת השאלות הנפוצות בקרב מטופלים היא: איפה כדאי לעשות קולונוסקופיה? התשובה אינה פשוטה, משום שלא כל קולונוסקופיה זהה באיכותה – והבדל ברופא/ה, בציוד או בסביבה הרפואית יכול להשפיע על תוצאות הבדיקה.

למה חשוב לעשות קולונוסקופיה אצל מומחה/ית מנוסה?

הבדיקה עצמה מתבצעת באמצעות צינור גמיש דק עם מצלמה בקצהו, שמוחדר דרך פי הטבעת ומתקדם לאורך המעי הגס. אך מה שנראה לכאורה פשוט טכנית, דורש מיומנות גבוהה, עין מיומנת וניסיון קליני עשיר.
מומחה/ית לגסטרואנטרולוגיה יודע/ת:

לזהות פוליפים קטנים ובעלי פוטנציאל ממאיר.
לבצע ביופסיה במידת הצורך.
להסיר פוליפים מבלי לגרום לסיבוכים.
לזהות מצבים חריגים שמצריכים המשך בירור.

מחקרים מראים כי שיעור גילוי הפוליפים משתנה משמעותית לפי ניסיונו של הרופא. ככל שהרופא מיומן יותר – כך עולה הסיכוי לזיהוי מוקדם ומניעת התפתחות סרטן.

פרמטרים חשובים בבחירת מקום לביצוע קולונוסקופיה

כאשר בוחרים היכן לבצע את הבדיקה, כדאי לשים לב לכמה קריטריונים חשובים:

הכשרה רפואית של הרופא/ה – הבדיקה מבוצעת רק על ידי גסטרואנטרולוגים מומחים.
ניסיון ומספר בדיקות שבוצעו – יש לברר אם מדובר ברופא או רופאה המבצעים קולונוסקופיה באופן קבוע.
ציוד מתקדם – איכות הציוד משפיעה על חדות הראייה ויכולת הזיהוי.
סוג ההרדמה – האם ניתן לבצע את הבדיקה עם טשטוש מלא להקלת החוויה?
רמת השירות – סביבה נינוחה, זמן מספק לבדיקה, הסברים למטופלים וליווי צמוד.

למה כדאי לשקול מרפאה פרטית?

במרפאות פרטיות שמנוהלות על ידי מומחים לגסטרואנטרולוגיה, ניתן לרוב לקבל:

תורים מהירים – לעיתים תוך ימים ספורים.
יחס אישי ומעקב רציף – מהפנייה ועד קבלת התשובות.
בדיקה איכותית בסביבה נוחה – עם ציוד חדיש וטשטוש מתאים.
שקיפות והסבר מקיף – לגבי הממצאים, ההמלצות והמשך הבירור במידת הצורך.

במקרים מסוימים ניתן לבצע את הבדיקה בהסדר עם הביטוח הפרטי.

איך תדעו שהגעתם למומחה הנכון?

הנה מספר דברים שיכולים לעזור:

חפשו רופאים/ות שיש להם התמחות בגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה מתקדמת.
בדקו אם הרופא או הרופאה פרסמו מחקרים בתחום או מרצים בכנסים מקצועיים בתחום זה.
קראו חוות דעת של מטופלים והתרשמו מהיחס האישי והמקצועיות.
אל תתביישו לשאול כמה בדיקות קולונוסקופיה הרופא/ה מבצע/ת בחודש.

איכות קולונוסקופיה = אבחון מדויק ומניעת סרטן

קולונוסקופיה איכותית:

מגדילה את הסיכוי לאבחון מדויק ומוקדם של גידולים טרום-סרטניים.
מאפשרת הסרת פוליפים מיידית במהלך הבדיקה.
מפחיתה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולסיבוכים ארוכי טווח.

הבדיקה מומלצת אחת ל-5–10 שנים, אך במקרים של סיכון מוגבר – אף בתדירות גבוהה יותר.

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשכת בדיקת קולונוסקופיה?
כ-20–40 דקות. עם זאת, יש להקדיש זמן גם להכנה ולהתאוששות מהטשטוש.
האם הבדיקה כואבת?
לא. מרבית הבדיקות נעשות בטשטוש מלא, כך שהמטופל אינו חש דבר.
האם ניתן להסיר פוליפים במהלך הבדיקה?
כן. אם נמצאים פוליפים – ניתן להסירם מיידית באותו ההליך.
האם צריך הפניה מקופת החולים?
כן – בקופה הציבורית. ברפואה פרטית, ניתן להגיע גם באופן עצמאי.

לסיכום: בדיקה אחת שיכולה להציל חיים – אבל רק אם נעשית נכון

אז איפה כדאי לעשות קולונוסקופיה?

התשובה היא פשוטה: במקום שמציע את הרמה הגבוהה ביותר של מקצועיות, ציוד, ניסיון ושירות. אל תתפשרו – בחרו בגסטרואנטרולוג/ית מומחה/ית, כזה שמבצע את הבדיקה לעומק, עם עין מיומנת ויכולת לזהות את מה שחשוב.
בדיקת קולונוסקופיה עשויה להציל חיים. עשו אותה במקום הנכון – ובזמן.
פרופ׳ סיגל פישמן היא גסטרואנטרולוגית וסגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית החולים איכילוב, בעלת ניסיון רב בבדיקות כמו גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט איפה כדאי לעשות קולונוסקופיה? המדריך לבחירת המקום הנכון לבדיקה מצילת חיים הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

תריסריון – תפקידו בעיכול, מחלות נפוצות ודרכי אבחון

tamar — Tue, 20 May 2025 05:29:50 +0000

התריסריון הוא החלק הראשון של המעי הדק, ונחשב לנקודת מעבר חשובה ביותר בין הקיבה לשאר מערכת העיכול. למרות גודלו הקצר יחסית, התריסריון ממלא תפקיד מכריע בפירוק וספיגת המזון. כאשר מופיעה בעיה בתפקודו – כמו דלקת, כיב או חסימה – הדבר עלול לגרום לתסמינים משמעותיים ולהשפיע על הבריאות הכללית. במאמר זה נבין מהו התריסריון, כיצד הוא פועל, אילו מחלות עלולות להופיע בו, איך מאבחנים אותן ומהן דרכי הטיפול.

מהו התריסריון ומה תפקידו במערכת העיכול?

התריסריון הוא הקטע הראשון של המעי הדק, והוא מחובר ישירות לקיבה. אורכו כ-25–30 ס"מ בלבד, אך הוא משמש כמרכז בקרה עיקרי לתהליך העיכול. הוא מקבל את המזון המעוכל באופן חלקי מהקיבה, ומערבב אותו עם מיצי מרה המגיעים מהכבד, ועם אנזימים מהלבלב.

תפקידי התריסריון כוללים:

נטרול החומציות שמגיעה מהקיבה בעזרת נוזלי הקרבונט מהלבלב.
פירוק נוסף של שומנים, פחמימות וחלבונים.
ויסות קצב שחרור המזון למעי הדק לצורך ספיגה יעילה.

מחלות נפוצות של התריסריון

כיב תריסריון (אולקוס)
הכיב הפפטי, המוכר גם בשם "אולקוס", הוא אחד הליקויים השכיחים ביותר הפוגעים בתריסריון. מדובר בפצע שנוצר ברירית התריסריון וגורם לתסמינים ולעיתים נדירות לסיבוכים מסכני חיים כמו דימום או ניקוב.

מה גורם לכיב תריסריון?

חיידק הליקובקטר פילורי – אחד הגורמים המרכזיים. זהו חיידק עמיד לחומציות שמתקבע ברירית הקיבה והתריסריון, משבש את האיזון בין חומצה לפפסין (אנזים עיכול) ופוגע בהגנה הטבעית של הרירית. ההדבקה עוברת לרוב בין בני משפחה.
תרופות – שימוש ממושך בתרופות ממשפחת NSAIDs (משככי כאבים) או סטרואידים.
עישון – ידוע כגורם מחמיר.

תסמינים אופייניים:

כאבים עליונים בבטן (אפיגסטריים), לרוב בין הארוחות או בלילה.
בחילות ולעיתים הקאות.
תחושת שובע מוקדמת.
סימני אזהרה חמורים: הקאה דמית, צואה שחורה (דימום ממערכת העיכול העליונה).

אבחון:

הכלי המרכזי הוא גסטרוסקופיה – בדיקה אנדוסקופית המאפשרת צפייה ישירה ברירית התריסריון, גילוי כיב, ואיסוף ביופסיה לזיהוי הליקובקטר פילורי.

טיפול:

במקרה של הליקובקטר פילורי: טיפול משולב בנוגדי חומצה (PPI) ואנטיביוטיקה.
במקרה של שימוש בתרופות: הפסקת התרופה בשילוב טיפול בנוגדי חומצה.
המלצות למניעה: הפסקת עישון, הימנעות מתרופות מזיקות ותזונה נכונה.

דלקת תריסריון (Duodenitis)

מצב של גירוי או דלקת ברירית התריסריון, העלול להופיע כתוצאה מזיהום, שימוש בתרופות, תזונה חריפה או חומציות יתר.
תסמינים: כאבים אפיגסטריים, תחושת שריפה, בחילות.
טיפול: דומה לטיפול בכיב, כולל תרופות להורדת חומציות ושינוי תזונתי.

גידולים או פוליפים בתריסריון

נדירים יחסית, אך יש חשיבות באיתורם, במיוחד במטופלים עם תסמונות גנטיות (כגון FAP). ניתן להסיר פוליפים במהלך גסטרוסקופיה.

חסימות או היצרויות
יכולות להיגרם על ידי גידול, דלקת כרונית או לחץ חיצוני (כמו לבלב מוגדל). התסמינים כוללים הקאות חוזרות, ירידה במשקל, תחושת מלאות מוקדמת.

פגיעה בתפקוד וספיגה
במקרים מסוימים, התריסריון אינו מסוגל לבצע את תפקידו – מה שגורם לבעיות בספיגת ברזל, סידן, חומצה פולית וויטמינים חיוניים אחרים. לדוגמה, במקרים של מחלת צליאק או מחלות לבלב כרוניות.

כיצד מאבחנים בעיות בתריסריון?

גסטרוסקופיה
בדיקת גסטרוסקופיה מאפשרת להכניס צינור דק וגמיש עם מצלמה דרך הפה, לצפות בקיבה ובתריסריון ולאבחן דלקת, כיב, גידול או סימני דימום. ניתן לקחת דגימות (ביופסיה) לצורך אבחנה מדויקת.

בדיקות משלימות:

בדיקות דם (לבדיקת אנמיה, חסרים תזונתיים).
בדיקות נשיפה להליקובקטר פילורי.
CT או MRI במקרי חשד לחסימה או גידול.
אנדוסקופיה בקפסולה – בעיקר במעי הדק, לפי הצורך.

דרכי טיפול במחלות התריסריון

הטיפול משתנה לפי המחלה, אך לרוב כולל את המרכיבים הבאים:

טיפול תרופתי
• נוגדי חומצה (PPI – כמו אומפרזול, נקסיום).
• אנטיביוטיקה בשילוב עם נוגדי חומצה (לכיב עם הליקובקטר).
• סטרואידים או אנטיביוטיקה במקרים של דלקת אלרגית או זיהומית.
שינוי באורח חיים
• הימנעות ממזון חומצי, חריף, מטוגן או שומני.
• הפסקת עישון.
• מעקב רפואי שוטף.
טיפול אנדוסקופי
• כריתת פוליפים.
• הרחבת היצרויות.
• טיפול בדימום תוך כדי גסטרוסקופיה.
ניתוח
במקרים של חסימה, גידול ממאיר או סיבוכים חמורים, עשוי להידרש טיפול כירורגי.

סיכום: שמירה על בריאות התריסריון מתחילה בהקשבה לגוף

התריסריון הוא איבר חיוני למערכת העיכול ולבריאות הכללית. תסמינים כמו כאבים בבטן העליונה, תחושת שריפה, בחילות או שינויים ביציאות – הם תסמינים שחשוב לא להתעלם מהם.
בעזרת אבחון מדויק, ובמיוחד באמצעות גסטרוסקופיה, ניתן לזהות את רוב הבעיות בתריסריון בזמן ולטפל בהן בהצלחה. טיפול מוקדם מונע סיבוכים, משפר את איכות החיים ומחזיר את מערכת העיכול לתפקוד תקין.

פרופ׳ סיגל פישמן היא מומחית בגסטרואנטרולוגיה, סגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד ומנהלת השירות להשמנת יתר בביה״ח איכילוב. למידע נוסף וקביעת פגישת ייעוץ במרפאתה של פרופ׳ פישמן התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט תריסריון – תפקידו בעיכול, מחלות נפוצות ודרכי אבחון הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

תרופות הרזיה – מתי הן הפתרון הנכון וכיצד לבחור בטיפול המתאים לך?

tamar — Sun, 18 May 2025 05:55:25 +0000

עודף משקל והשמנת יתר הפכו לאתגר בריאותי עולמי, כאשר רבים מתקשים לרדת במשקל למרות דיאטות, ספורט ושינויים באורח החיים. עבור מי שמתקשה להתמודד לבד, קיימות כיום תרופות הרזיה יעילות ובטוחות שיכולות להוות פתרון רפואי משמעותי.
במאמר זה נסביר מהן תרופות הרזיה, נסקור את המהפכה של זריקות הרזיה, ונענה על השאלה – מתי תרופות אלו הן הפתרון הנכון עבורך?

מהן תרופות הרזיה וכיצד הן פועלות?

תרופות הרזיה הן תכשירים רפואיים המאושרים לשימוש עבור אנשים המתמודדים עם עודף משקל או השמנת יתר. התרופות פועלות במנגנונים שונים:

הפחתת תחושת הרעב.
הארכת תחושת השובע.
ויסות רמות הסוכר והאינסולין בגוף.
האטת קצב התרוקנות הקיבה.

התרופות נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: כדורי הרזיה ו-זריקות הרזיה. בעוד שחלק מהכדורים פועלים על מערכת העצבים או על מנגנוני ספיגת השומן, הזריקות מציעות טיפול מתקדם ובטוח יותר, בדגש על מנגנונים הורמונליים טבעיים.

זריקות הרזיה – מהפכה בתחום הטיפול בהשמנה

במרכז המהפכה עומדות תרופות ממשפחת ה-GLP-1, כגון סמגלוטייד (ויגובי) ולירגלוטייד (סקסנדה). תרופות אלו מחקות פעילות הורמון טבעי המווסת את תחושת הרעב והשובע, ומאפשרות ירידה הדרגתית ויציבה במשקל. משפחה חדשה משלבת בין GLP-1 והורמון שובע נוסף GIP, או בשמו טריזפטייד ( מונג'רו) ויעילותו אף גבוהה יותר.

יתרונות זריקות הרזיה:

ירידה ממוצעת של 10%–15% ממשקל הגוף.
שיפור במדדי בריאות נוספים כמו סוכר, שומנים בדם ולחץ דם.
טיפול בטוח המאושר על ידי משרד הבריאות.
אפשרות לשימוש במקרים של כשלון דיאטות חוזרות.

למי מתאימות תרופות הרזיה?

תרופות וזריקות הרזיה מתאימות בעיקר ל:

אנשים עם BMI מעל 30 (השמנת יתר).
אנשים עם BMI מעל 27 הסובלים ממחלות נלוות כגון סוכרת סוג 2, כבד שומני, יתר לחץ דם או דום נשימה בשינה.
מטופלים שניסו לשנות אורח חיים ללא הצלחה משמעותית.
מי שמחפש חלופה לא פולשנית לניתוח בריאטרי.

מתי תרופות הרזיה הן הפתרון הנכון?

זריקות הרזיה הן פתרון נכון כאשר:

קיימת בעיה אמיתית ביכולת לשמור על ירידה במשקל לאורך זמן.
עודף המשקל פוגע בבריאות או באיכות החיים.
יש צורך ב"דחיפה רפואית" כדי להתחיל תהליך מבוקר ובטוח.
רוצים להימנע מהתערבות כירורגית.
יש מוכנות לשלב את התרופה כחלק מתוכנית כוללת של תזונה נכונה, פעילות גופנית ומעקב רפואי.

חשוב להבין: תרופות הרזיה אינן קסם, אלא כלי עזר משמעותי בתהליך הירידה במשקל.

האם יש תופעות לוואי או סיכונים בתרופות הרזיה?

כמו כל טיפול רפואי, גם לתרופות וזריקות הרזיה עלולות להיות תופעות לוואי קלות, בעיקר בתחילת השימוש:

בחילות.
שינויים בהרגלי יציאה.
עייפות קלה.
צרבות.

לכן חשוב להתחיל את הטיפול בליווי רופא/ה מומחה/ית, להישאר במעקב רפואי ולעקוב אחר ההנחיות.

מה חשוב לבדוק לפני שמתחילים טיפול תרופתי להרזיה?

לבצע בירור רפואי כולל: בדיקות דם, הערכת BMI והיסטוריה רפואית.
לבדוק התאמה אישית בין סוג התרופה למצב הבריאותי.
להבין שמדובר בטיפול ארוך טווח הדורש מחויבות.
לשלב ליווי תזונתי וייעוץ מקצועי צמוד לאורך כל הדרך.

שאלות נפוצות על תרופות הרזיה וזריקות הרזיה

האם תרופות הרזיה באמת עוזרות לרדת במשקל?
כן, תרופות הרזיה שנבדקו ואושרו על ידי רשויות הבריאות הוכחו כיעילות בהפחתת משקל, במיוחד כאשר הן משולבות עם שינוי תזונתי ואורח חיים בריא. מחקרים מראים ירידה ממוצעת של 10%–15% ממשקל הגוף בשימוש קבוע בזריקות הרזיה ממשפחת GLP-1.
תוך כמה זמן רואים תוצאות עם זריקות הרזיה?
ברוב המקרים, ניתן לראות ירידה הדרגתית במשקל כבר בחודשים הראשונים של הטיפול. חשוב להבין שמדובר בתהליך מבוקר שמטרתו ירידה יציבה ובטוחה, ולא "הרזיה מהירה".
האם אפשר להפסיק את התרופה אחרי שמגיעים למשקל היעד?
בדרך כלל אין להפחית מינון כשמגיעים למשקל היעד – יש להביא בחשבון שהפסקה מוחלטת עלולה להוביל להעלאה חוזרת במשקל. לכן חשוב לשלב שינוי הרגלים שיתמוך בשמירה על התוצאה לאורך זמן.
מה ההבדל בין תרופות הרזיה במרשם לבין כדורי דיאטה ללא מרשם?
תרופות מרשם הן תכשירים רפואיים שנבדקו קלינית ומאושרים לשימוש בטוח ויעיל. לעומת זאת, כדורי דיאטה או תוספים ללא פיקוח רפואי עלולים להיות לא אפקטיביים ולעיתים אף מסוכנים. תמיד מומלץ להיעזר בפתרונות מבוססי ראיות בליווי רופא/ה.
האם יש צורך בדיאטה בזמן שימוש בתרופות הרזיה?
כן, תרופות הרזיה נועדו להיות חלק מתהליך כולל. ללא התאמות תזונתיות ואורח חיים בריא, יעילות התרופות תפחת. המטרה היא לשלב בין טיפול תרופתי לבין תזונה נכונה ופעילות גופנית.
האם תרופות הרזיה מתאימות לכל אחד?
לא. ישנם מצבים רפואיים בהם התרופות אינן מתאימות, כמו היסטוריה של מחלות מסוימות או נטייה לפתח תופעות לוואי חריגות. לכן, חשוב לעבור ייעוץ רפואי אישי לפני תחילת טיפול.

לסיכום: תרופות הרזיה – פתרון יעיל במקרים הנכונים

אם ניסיתם דיאטות, פעילות גופנית ושינויים תזונתיים ללא הצלחה – ייתכן שהגיע הזמן לשקול טיפול בעזרת תרופות הרזיה באמצעות ליווי נכון ומקצועי, מדובר בפתרון רפואי מוכח שיכול לסייע לכם להשיג ירידה משמעותית במשקל ולשפר את הבריאות הכללית.
הצעד הראשון הוא ייעוץ מקצועי עם רופא/ה המתמחה בטיפול בהשמנה, כדי לבדוק התאמה אישית ולהתחיל תהליך בטוח ומבוקר.
מעוניינים במידע נוסף? פרופ׳ פישמן היא גסטרואנטרולוגית ומנהלת השירות להשמנת יתר במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בביה״ח איכילוב. פרופ׳ פישמן מספקת ייעוץ לטיפול בהשמנת יתר, לרבות טיפול תרופתי, זריקות הרזיה והליכים ניתוחיים/אנדוסקופיים. לקביעת פגישת ייעוץ עם פרופ׳ פישמן התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט תרופות הרזיה – מתי הן הפתרון הנכון וכיצד לבחור בטיפול המתאים לך? הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

כאבים בקיבה – ממה הם נגרמים, איך מאבחנים ואילו טיפולים קיימים?

tamar — Thu, 08 May 2025 05:40:53 +0000

כמעט כל אדם חווה בשלב מסוים בחייו כאבי בטן עליונה או מה שמכונה ״כאבים בקיבה״. לעיתים מדובר באי נוחות זמנית שחולפת מעצמה, אך במקרים אחרים הכאב הוא סימן לבעיה רפואית שמחייבת בירור וטיפול. כאבי קיבה עלולים לנבוע ממגוון גורמים – החל מדלקת פשוטה ועד כיב, רפלוקס או אפילו גידולים.
במאמר זה נסביר מהם הגורמים האפשריים לכאבים בקיבה, כיצד מתבצע אבחון מקצועי, ואילו אפשרויות טיפול קיימות לשיפור איכות החיים ומניעת סיבוכים.

מה גורם לכאבים בקיבה?

כאבים בקיבה הם תסמין שכיח שיכול לנבוע ממספר מצבים רפואיים. חשוב להכיר את הסיבות המרכזיות, במטרה להבין מתי מדובר בבעיה חולפת ומתי יש צורך לפנות לגסטרואנטרולוג/ית.

דלקת בקיבה (Gastritis): דלקת ברירית הקיבה היא אחת הסיבות השכיחות לכאבים בקיבה. היא נגרמת לרוב מעודף חומציות, זיהום (בעיקר חיידק הליקובקטר פילורי), שימוש ממושך בתרופות נוגדות דלקת (NSAIDs), או צריכת אלכוהול מופרזת. תסמינים נפוצים: כאב שורף בבטן העליונה, נפיחות, בחילות ולעיתים הקאות.
כיב קיבה (אולקוס): כיב הוא פצע פתוח ברירית הקיבה, הנגרם במקרים רבים מהליקובקטר פילורי או משימוש בתרופות מזיקות לרירית. הכאבים מופיעים בעיקר לאחר אכילה, ולעיתים מלוּוים בתחושת מלאות או עיכול איטי. במקרים חמורים עלול להתפתח דימום.
רפלוקס (GERD): מחלת רפלוקס מתבטאת בעליית חומצה מהקיבה לוושט. הסובלים מרפלוקס מדווחים על תחושת צריבה, כאב בחזה ולעיתים גם כאבי בטן עליונה.
גזים ונפיחות: עודף גזים או עיכול לא תקין עשויים לגרום ללחץ וכאב באזור הקיבה, בעיקר לאחר ארוחות כבדות או מזון שמגביר תסיסה.
גידולים בקיבה: במקרים נדירים יותר, כאבים בקיבה יכולים להיות סימן להימצאות גידול שפיר או ממאיר. חשוב לשים לב לתסמינים נלווים כמו ירידה לא מוסברת במשקל, עייפות או אנמיה.
סיבות נוספות: סיבות נוספות שיכולות להוביל לכאבים בקיבה כוללות בין היתר את תסמונת המעי הרגיש (IBS) עם כאבים מקרינים, סטרס ולחץ נפשי המשפיעים על תפקוד מערכת העיכול והפרעות בתנועתיות הקיבה (גסטרופארזיס).

תסמינים נלווים לכאבים בקיבה שדורשים בירור רפואי

כאב חוזר או ממושך בבטן העליונה.
בחילות והקאות תכופות.
תחושת שובע מוקדם.
ירידה לא מוסברת במשקל.
דם בהקאה או צואה כהה (מלנה).
עייפות מוגברת עקב אנמיה.

במקרים אלה, חשוב לא לדחות את הפנייה לרופא/ה מומחה/ית.

כיצד מאבחנים את הסיבה לכאבים בקיבה?ֿ

גסטרוסקופיה – הבדיקה המובילה לאבחון בעיות בקיבה
גסטרוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית בה מוחדר צינור דק וגמיש עם מצלמה דרך הפה, המאפשרת צפייה ישירה ברירית הוושט, הקיבה והתריסריון.

באמצעות גסטרוסקופיה ניתן:

לזהות דלקות, כיבים, גידולים ופוליפים.
לקחת ביופסיה (דגימה) במידת הצורך.
לאבחן נוכחות של הליקובקטר פילורי.
לבצע טיפולים פשוטים כמו עצירת דימום.

הבדיקה מתבצעת לרוב תחת טשטוש קל, ואורכת מספר דקות בלבד.

בדיקות נוספות לאבחון כאבי קיבה:

בדיקות דם: זיהוי דלקת, אנמיה או זיהום.
בדיקת נשיפה להליקובקטר פילורי.
בדיקות דימות (אולטרסאונד / CT): לשלול בעיות אחרות במערכת העיכול.
בדיקות צואה: לזיהוי דם סמוי או חיידקים.

טיפולים אפשריים לכאבים בקיבה

1. טיפול תרופתי

נוגדי חומצה (PPI): כמו אומפרדקס או נקסיום – להפחתת חומציות הקיבה.
אנטיביוטיקה: להכחדת הליקובקטר פילורי במקרה הצורך.
סותרי חומצה: להקלה מהירה בתסמינים קלים.
תרופות לוויסות תנועתיות הקיבה.

2. התאמות תזונתיות

הימנעות ממזון חומצי, חריף, מטוגן או שומני.
צמצום שתיית קפה, משקאות מוגזים ואלכוהול.
אכילה מסודרת במנות קטנות ותכופות.
הימנעות מאכילה לפני השינה.

3. שינויים באורח חיים

הפחתת סטרס ולחץ נפשי.
הפסקת עישון.
ירידה במשקל במקרים של רפלוקס.

4. טיפול אנדוסקופי או כירורגי
במקרים של דימום, גידול או כיב מסובך, ניתן לבצע טיפול ישיר בגסטרוסקופיה. ניתוחים נשמרים למקרים חריגים בלבד.

מתי כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג/ית?

כאשר הכאבים בקיבה נמשכים מעל שבוע.
במקרה של תסמינים נלווים מטרידים (כמו ירידה לא מוסברת במשקל, דימום או הקאות).
אם יש היסטוריה משפחתית של מחלות עיכול.
כאשר טיפול ביתי אינו משפר את המצב.

אבחון מוקדם יכול למנוע סיבוכים ולהקל משמעותית על איכות החיים!

סיכום: כאבים בקיבה – לא מזניחים, פונים לבדיקה
כאבים בקיבה הם תסמין נפוץ, אך כזה שדורש התייחסות כאשר הוא חוזר או מתגבר. בזכות בדיקות מתקדמות כמו גסטרוסקופיה, ניתן לאתר את הגורם המדויק לכאבים ולהתאים טיפול אפקטיבי – אם מדובר בדלקת פשוטה או בבעיה מורכבת יותר. שילוב של טיפול תרופתי, תזונה מותאמת ושינויים באורח החיים מסייע לרוב המטופלים לחזור לשגרה בריאה ולמנוע הישנות של הבעיה.

הפוסט כאבים בקיבה – ממה הם נגרמים, איך מאבחנים ואילו טיפולים קיימים? הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

קיצור קיבה ללא ניתוח או ניתוח בריאטרי – איך יודעים מה מתאים?

tamar — Thu, 10 Apr 2025 06:07:08 +0000

השמנת יתר הפכה לאחת המגפות הבריאותיות הגדולות בזמננו, אך כיום רבים זוכים לפתרון יעיל. למטופלים הסובלים מעודף משקל קיים מענה בשתי דרכים עיקריות: קיצור קיבה ללא ניתוח באמצעות אנדוסקופיה, או ניתוחים בריאטריים כמו שרוול ומעקף קיבה.
מטרת המאמר היא להסביר מהם קיצור קיבה אנדוסקופי וניתוח בריאטרי, להציג את ההבדלים ביניהם, ולסייע לכם להבין לעומק כל שיטה ולאילו מקרים כל שיטה יכולה להיות רלוונטית.

מהו קיצור קיבה ללא ניתוח?

קיצור קיבה אנדוסקופי בשיטת התפירה (ESG) או ההידוק (POSE) הוא הליך זעיר-פולשני המתבצע דרך הפה, ללא פתיחה של הבטן. במהלך הפעולה מוחדר אנדוסקופ המצויד בכלים ייעודיים, המאפשרים לבצע כיווץ פנימי של הקיבה באמצעות תפירה או הידוק. המטרה היא להקטין את נפח הקיבה, להאט את קצב התרוקנות המזון, ולסייע למטופל להרגיש שבע מוקדם יותר. בכך מצטמצמת כמות המזון הנאכלת ונוצר בסיס לירידה יציבה במשקל – ללא צורך בניתוח.

מהו ניתוח בריאטרי?

ניתוח בריאטרי הוא פעולה כירורגית בהרדמה כללית, שמטרתה להקטין את כמות המזון הנצרכת ולשנות את מנגנוני הספיגה של הגוף. יש מספר סוגים נפוצים:

שרוול קיבה – הסרה של כ-80% מנפח הקיבה.
מעקף קיבה/מיני מעקף קיבה – יצירת מעקף בין הקיבה למעי הדק כדי לקצר את זמן הספיגה.
הניתוחים מביאים לירידה דרסטית במשקל, אך מלווים בשינויים בלתי הפיכים במערכת העיכול.

השוואה בין קיצור קיבה אנדוסקופי לניתוח בריאטרי

שתי השיטות נועדו לצמצם את צריכת המזון, להפחית רעב ולסייע בירידה במשקל, אך הן שונות מהותית בגישתן ובאופן ביצוען.

• הגישה הניתוחית

קיצור קיבה ללא ניתוח – מתבצע בגישה זעיר-פולשנית, באמצעות החדרת אנדוסקופ דרך הפה, ללא צורך בחתכים או פתיחת הבטן. במהלך הפעולה מצמצמים את נפח הקיבה בעזרת תפרים פנימיים בלבד. הפעולה נמשכת כשעה, מתבצעת לרוב תחת טשטוש קל, והמטופל משתחרר לביתו עוד באותו יום. אין צורך באשפוז ממושך, ההחלמה מהירה מאוד והסיכון לסיבוכים – נמוך משמעותית.

ניתוח בריאטרי – פרוצדורה כירורגית מלאה, הדורשת הרדמה כללית, פתיחת הבטן בגישה לפרוסקופית (או לעיתים פתוחה), ואשפוז של מספר ימים. קיימות מספר שיטות ניתוחיות, כמו שרוול קיבה (בו כורתים כ-80% מהקיבה) או מעקף קיבה (בו עוקפים חלק מהמעי ומקטינים את הקיבה). הניתוח משנה לצמיתות את מבנה מערכת העיכול ודורש מעקב רפואי ארוך טווח, לרבות נטילת תוספי תזונה.

• התוצאות

קיצור קיבה אנדוסקופי – ירידה של כ־15%–20% ממשקל הגוף. לכן שיטה זו מומלצת בעיקר למטופלים המתמודדים עם השמנה בינונית.

ניתוח בריאטרי – כ־25% עד 35% ממשקל הגוף (60-70% מהמשקל העודף).

• קריטריונים להתאמה

קיצור קיבה ללא ניתוח – מתאים למטופלים עם BMI של 30–40, או אנשים עם BMI גבוה מ-40, שאינם יכולים או אינם חפצים לעבור ניתוח בריאטרי, מסיבות שונות (פירוט הקריטריונים תמצאו בהמשך המאמר).

ניתוח בריאטרי – BMI מעל 40, או מעל 35 אם יש להם מחלות נלוות כמו סוכרת או יתר לחץ דם.

• הפיכות ההליך
קיצור קיבה אנדוסקופי – אינו משנה את האנטומיה של הקיבה, ולכן ניתן לבטל או לתקן אותו במידת הצורך.
ניתוח בריאטרי – הליך בלתי הפיך ברוב המקרים, המוביל לשינויים קבועים בגוף ובתפקוד מערכת העיכול.
לסיכום, ההבדלים העיקריים בין השיטות נוגעים לרמת הפולשנות, זמן ההחלמה, הסיכונים, רמת היעילות וההתאמה האישית לכל מטופל. הבחירה תלויה בגורמים רבים – וחשוב לבצע אותה יחד עם מומחה/ית בתחום.

יתרונות קיצור קיבה ללא ניתוח

ללא חתכים – לא נדרש ניתוח פתוח או לפרוסקופי.
החלמה מהירה – חזרה לשגרה תוך כיומיים.
סיכון נמוך – אין כריתה, אין דלף, אין שינויים בלתי הפיכים.
אפשרות לחזרה על הפרוצדורה – במידת הצורך.
מתאים לאנשים עם השמנה בינונית שאינם עומדים בקריטריונים לניתוח בריאטרי.
ניתן לשלב עם זריקות הרזיה לשיפור יעילות הירידה במשקל.

למי מתאים כל טיפול?

קיצור קיבה ללא ניתוח מתאים ל:

אנשים עם BMI 30-35 ובנוסף ישנם גם גורמי סיכון (סוכרת מסוג 2, בעיות פוריות, כבד שומני, יתר לחץ דם, בעיות אורתופדיות ועוד).
אנשים עם BMI בטווח 35-40.
אנשים עם BMI גבוה מ-40, שאינם יכולים לעבור ניתוח בריאטרי מסיבות שונות, או שאינם חפצים בניתוח בריאטרי בגלל הסיכונים שבו.

ניתוח בריאטרי מתאים ל:

מטופלים עם BMI מעל 40, או מעל 35 עם סוכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה.
מטופלים הזקוקים לירידה גדולה במשקל.
אנשים שכבר מיצו את האפשרויות הלא ניתוחיות.

ייעוץ מקיף ובחירה מותאמת אישית

אם אתם שוקלים פתרון לטיפול בהשמנת יתר, התאמה אישית היא קריטית להצלחת הטיפול. לכן חשוב לפנות לייעוץ אצל מומחה/ית בתחום לצורך אבחון מצבכם הבריאותי והצרכים האישיים שלכם ובהתאם לכך התאמת הטיפול הנכון ביותר לפי מצבכם.

סיכום – קיצור קיבה ללא ניתוח או ניתוח בריאטרי?

אין טיפול אחד שמתאים לכולם. הבחירה בין קיצור קיבה אנדוסקופי לניתוח בריאטרי תלויה בגורמים רפואיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים. אם אתם נמצאים בשלבים מוקדמים של השמנה, או מחפשים פתרון בטוח, הפיך ויעיל – קיצור קיבה ללא ניתוח עשוי להתאים לכם. אם אתם מתמודדים עם השמנה חמורה ומצבים רפואיים מורכבים, ייתכן שדווקא ניתוח יהיה הפתרון היעיל ביותר. כך או כך – ייעוץ אישי עם מומחה/ית יכול לסייע לכם להבין את האפשרויות ולהתחיל דרך חדשה ובריאה יותר.

פרופ׳ סיגל פישמן היא מומחית בגסטרואנטרולוגיה, עברה השתלמות בהצרת קיבה אנדוסקופית במרכז מוביל בגרמניה ומחלוצות בביצוע שרוול קיבה אנדוסקופי בארץ. פרופ׳ פישמן מספקת גם ייעוץ לקראת ניתוח בריאטרי. לפרטים נוספים ותיאום תור התקשרו למספר הטלפון המופיע בעמוד ״צרו קשר״.

הפוסט קיצור קיבה ללא ניתוח או ניתוח בריאטרי – איך יודעים מה מתאים? הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

תסמינים של קרוהן – איך לזהות את המחלה ולטפל בה בזמן

tamar — Thu, 03 Apr 2025 06:13:51 +0000

מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העיכול, הפוגעת באלפי מטופלים בישראל ובעולם כולו. מדובר במחלה מורכבת, שלעיתים מתפתחת בהדרגה, עם תסמינים משתנים – מה שהופך את האבחון למאתגר ולכן לעיתים המחלה מאובחנת באיחור. זיהוי מוקדם של תסמינים של קרוהן חיוני להתאמת טיפול מדויק ולמניעת סיבוכים ארוכי טווח. במאמר זה תמצאו מידע על התסמינים השכיחים, ואת שלבי האבחון והטיפול.

מהי מחלת קרוהן?

קרוהן (IBD – Inflammatory Bowel Disease) היא מחלה דלקתית כרונית שיכולה לפגוע בכל חלק ממערכת העיכול – מהפה ועד פי הטבעת. לרוב, הדלקת מופיעה באזורים מסוימים ולא ברצף, ובמיוחד במעי הדק הסופי (איליום) ובמעי הגס.

בשונה מקוליטיס כיבית, בה הדלקת מוגבלת לרירית של המעי הגס, בקרוהן הדלקת חודרת לשכבות העמוקות יותר של דופן המעי – דבר שמעלה את הסיכון לסיבוכים כמו פיסטולות, היצרויות ונזק לרקמות.

תסמינים של קרוהן – איך זה מרגיש?

1. תסמינים במערכת העיכול

שלשולים כרוניים – לפעמים תכופים מאוד, ולעיתים מלווים בדימום.
כאבי בטן עוויתיים – לרוב מופיעים ברביע הימני התחתון, אך יכולים להופיע גם באזורים אחרים בבטן.
נפיחות, גזים ותחושת כבדות – בעיקר לאחר ארוחות.
ירידה במשקל – שאינה מכוונת, כתוצאה מתת-ספיגה או תיאבון ירוד.
בחילות והקאות – לעיתים כתוצאה מהיצרויות במעי או דלקת חריפה.
חסימת מעיים מלאה או חלקית.

2. תסמינים כלליים

עייפות קבועה – גם ללא מאמץ.
חום נמוך – המופיע לסירוגין וללא סיבה ברורה.
אנמיה – כתוצאה מדימום סמוי במעי או חוסר בברזל ובוויטמין B12.
חוסר תיאבון – תחושת שובע מוקדם או רתיעה ממזון.

3. תסמינים מחוץ למערכת העיכול
מחלת קרוהן היא מחלה מערכתית, ולכן עלולה להתבטא גם באיברים אחרים:

כאבי מפרקים – תסמין נפוץ שיכול להופיע גם בשלבים מוקדמים.
דלקת עיניים – כאב, אודם או טשטוש ראייה (אובאיטיס).
פצעים בפה (אפטות) – במיוחד במקביל להחמרת תסמיני העיכול.
תסמינים עוריים – פריחות, פצעונים או אריתמה נודוזום.
פיסטולות או מורסות – סביב פי הטבעת (בקרוהן פריאנלי).

מה משפיע על חומרת התסמינים של קרוהן?

עוצמת התסמינים משתנה מאוד בין מטופלים ותלויה בגורמים הבאים:

מיקום המחלה במערכת העיכול.
עומק הדלקת ושכבות המעורבות.
גנטיקה ורקע משפחתי של מחלות מעי דלקתיות.
עישון – הוכח כמחמיר את התסמינים והמהלך של קרוהן.
לחץ נפשי – גורם תורם להתלקחויות.
תזונה לקויה – בעיקר צריכה של מזון מעובד וסוכרים.

כיצד מתבצע אבחון של קרוהן?

אבחון מדויק הוא הבסיס לטיפול יעיל. לרוב מדובר בשילוב של מספר בדיקות:

שיחה רפואית ובדיקה גופנית – זיהוי תסמינים אופייניים, בירור היסטוריה משפחתית.
בדיקות דם – ספירת דם, מדדי דלקת (CRP, שקיעת דם), תפקודי כבד וחסרים תזונתיים.
בדיקות צואה – קלפרוטקטין (סמן דלקת במעי).
קולונוסקופיה עם ביופסיה – הבדיקה המרכזית לאבחון קרוהן, מאפשרת לזהות דלקת, כיבים ושינויים ברירית.
CT / MRI אנטרוגרפיה – לבירור מעורבות של המעי הדק והערכת סיבוכים פנימיים.
במקרים מסוימים נעשה גם שימוש בקפסולה אנדוסקופית או אולטרסאונד של המעי.

מה עושים כשמופיעים תסמינים של קרוהן?

מתי לפנות לגסטרואנטרולוג/ית?

אם מופיעים שלשולים כרוניים, כאבי בטן מתמשכים או ירידה במשקל.
כאשר קיימים תסמינים חוזרים שאינם מגיבים לשינויים תזונתיים או תרופות רגילות.
במקרה של אנמיה בלתי מוסברת, דם בצואה, חום נמוך קבוע או תסמינים חוץ-מעיים.

אפשרויות טיפול במחלת קרוהן

טיפול תרופתי

סטרואידים – להורדת דלקת בשלב החריף.
אימונומודולטורים – כגון אזתיופרין או מטוטרקסט.
תרופות ביולוגיות – כמו אינפליקסימאב (Remicade) ואדלימומאב (Humira). תרופות אלה הפכו לנדבך המרכזי בטיפול במחלה.

התאמת תזונה

תזונה דלת סיבים בתקופות פעילות.
השלמה של חסרים – ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, ויטמין D.
במקרים מסוימים – תזונה אנטרלית (נוזלית) בלבד.
תזונה שמוציאה מהתפריט מזון מעובד.

טיפולים תומכים

פרוביוטיקה – איזון פלורת המעיים.
פסיכותרפיה – התמודדות עם סטרס, דיכאון וחרדה.
מעקב צמוד עם גסטרואנטרולוג/ית לתכנון טיפולי אישי.

התערבות כירורגית

במצבים של היצרויות חמורות, פיסטולות או כישלון טיפול תרופתי.
ניתוחים אינם מרפאים את המחלה, אך מקלים על סיבוכים.

תסמינים של קרוהן הם נורת אזהרה

מחלת קרוהן היא מצב כרוני שמלווה רבים לאורך שנים, אך באמצעות אבחון מוקדם וטיפול מותאם ניתן לחיות חיים מלאים ופעילים. היכרות עם התסמינים של קרוהן, הקשבה לגוף ופנייה לייעוץ מקצועי עם מומחה/ית בגסטרואנטרולוגיה – הם המפתח לאיזון, הפוגות ממושכות ושמירה על איכות חיים גבוהה.
אם אתם חווים שלשולים כרוניים, כאבים מתמשכים או ירידה פתאומית במשקל – אל תחכו. פנו לבדיקה.

פרופ' סיגל פישמן היא גסטרואנטרולוגית בעלת ניסיון רב בטיפול במחלות דרכי העיכול, לרבות קרוהן. למידע נוסף אודות אבחון וטיפול בקרוהן ותיאום פגישת ייעוץ אצל פרופ' סיגל פישמן, השאירו פרטים בטופס יצירת קשר ונשמח לחזור אליכם בהקדם.

הפוסט תסמינים של קרוהן – איך לזהות את המחלה ולטפל בה בזמן הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

יציאות מרובות ביום – מתי זה נחשב תקין ומתי כדאי לפנות לרופא/ה?

tamar — Wed, 02 Apr 2025 06:42:39 +0000

תדירות היציאות משתנה מאדם לאדם, אך כאשר אדם חווה יציאות מרובות ביום, הוא עשוי לתהות אם מדובר בעניין תקין או בסימן לבעיה רפואית. לעיתים מדובר בתגובה טבעית לתזונה או לשינויים בהרגלים, אך במקרים אחרים זהו תסמין שדורש אבחון. במאמר זה נעסוק בסיבות האפשריות ליציאות תכופות, מתי יש צורך בפנייה לרופא/ה גסטרואנטרולוג/ית, אילו בדיקות עשויות להידרש, ואילו טיפולים זמינים.

מה נחשב ליציאות מרובות ביום?

הטווח התקין של יציאות נע בין שלוש פעמים ביום לפעם בשלושה ימים. אנשים מסוימים חווים יציאות תכופות יותר – במיוחד אם הם צורכים הרבה סיבים תזונתיים, שותים מים בכמות רבה או עוסקים בפעילות גופנית קבועה.
אם אין כאבים, שינוי בצבע הצואה, ירידה במשקל או סימנים חריגים אחרים – ייתכן שמדובר בנטייה אישית תקינה.

מתי יציאות מרובות ביום דורשות בירור רפואי?

יש לפנות לבדיקה רפואית כאשר:

התדירות עלתה פתאום וללא סיבה ברורה.
יש תחושת דחיפות ביציאה, כאבים או אי שליטה.
מופיעים סימפטומים נוספים כמו דם בצואה, ירידה במשקל או חולשה.
מדובר ביציאות מרובות ומימיות (שלשולים) הנמשכות מעל שבועיים.
שלשולים ליליים.

גורמים אפשריים ליציאות מרובות ביום

1. תסמונת המעי הרגיש (IBS)
IBS היא סיבה שכיחה מאוד ליציאות מרובות, במיוחד כאשר אין ממצאים חריגים בבדיקות. מדובר בהפרעה תפקודית, המתבטאת בכאבי בטן, גזים, נפיחות ותחושת התרוקנות לא מלאה. התסמונת קשורה לרגישות יתר של מערכת העצבים הקשורה למעי ולעיתים מוחמרת עקב לחץ נפשי.

2. מחלות מעי דלקתיות (IBD)

קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות כרוניות שגורמות לדלקת במעי.
התסמינים כוללים שלשולים, כאבי בטן, דם בצואה ותחושת עייפות.
במקרים אלה, יציאות מרובות ביום הן ביטוי לדלקת פעילה במעי, ודורשות טיפול ממושך ולעיתים טיפול ביולוגי.

3. זיהומים במערכת העיכול

זיהומים חיידקיים (כגון סלמונלה, שיגלה, קמפילובקטר), נגיפיים או טפיליים (כמו ג׳יארדיה).
תסמינים נלווים: שלשול מימי, חום, הקאות.
חשוב לבצע תרבית צואה או בדיקות PCR לזיהוי הגורם.

4. רגישות או אי-סבילות למזון

צליאק – רגישות לגלוטן שגורמת לשינויים במבנה המעי הדק.
אי סבילות ללקטוז – חוסר באנזים המפרק לקטוז.
תגובות אלו עלולות לגרום ליציאות מרובות, גזים, התכווצויות ונפיחות.

5. תפקוד לקוי של הלבלב

מחסור באנזימים מהלבלב פוגע בפירוק המזון ומוביל ליציאות רכות, שומניות ותכופות.

6. תופעות לוואי של תרופות

אנטיביוטיקה – משבשת את איזון חיידקי המעי.
תוספי מגנזיום, נוגדי חומצה ומשלשלים – עשויים להעלות תדירות יציאות.
תוספים טבעיים המכילים סיבים עשויים להאיץ פעילות מעיים.

בדיקות לאבחון מצבים של יציאות מרובות ביום

בדיקות מעבדה

בדיקות דם: מדדים דלקתיים (CRP, ESR), אנמיה, תפקודי כבד וכליה.
בדיקות צואה:
◦ קלפרוטקטין- מהווה סמן למחלות מעי דלקתיות
◦ תרבית לזיהוי חיידקים
◦ שומן בצואה (לבדיקת תת-ספיגה)

בדיקות דימות ואנדוסקופיה

קולונוסקופיה – הבדיקה החשובה ביותר לזיהוי קוליטיס, פוליפים, גידולים.
גסטרוסקופיה – לבירור תסמינים במערכת העיכול העליונה.
בדיקות CT או MRI – במקרים של חשד למחלות מערכתיות או מעי דק.
קפסולה אנדוסקופית- מזהה כיבים ואפטות לאורך המעי הדק.

בדיקות נוספות לפי צורך

בדיקת נשיפה ללקטוז
בדיקות להליקובקטר פילורי
בדיקת צליאק (בדיקת דם + ביופסיה מהתריסריון)

כיצד ניתן לטפל בתופעה של יציאות מרובות ביום?

התאמות תזונתיות

יומן תזונה יכול לסייע בזיהוי מזונות בעייתיים.
הפחתת מוצרי חלב, קפה, מזון חריף או שומני.
תזונת FODMAP במקרי IBS – תזונה שמפחיתה מזונות הגורמים לתסיסה.
תוספי פרוביוטיקה עשויים לאזן את חיידקי המעי.

טיפול תרופתי

נוגדי שלשול (לופראמיד) – לטיפול זמני בלבד.
טיפול אנטיביוטי – במקרה של זיהום מאומת.
טיפול אנטי דלקתי או ביולוגי – במחלות מעי דלקתיות.
אנזימי לבלב – במקרים של תת-ספיגה.

שינויים באורח חיים

הפחתת מתח – באמצעות מיינדפולנס, יוגה, CBT.
הקפדה על שעות שינה מספקות ופעילות גופנית מתונה.
טיפול פסיכולוגי בשילוב עם טיפול גסטרואנטרולוגי, במקרים בהם קיימת השפעה של מצבים רגשיים.

מתי לפנות לגסטרואנטרולוג/ית?

יש לפנות לייעוץ מקצועי במקרים הבאים:

יציאות מרובות ביום שאינן חולפות תוך מספר ימים.
שלשולים כרוניים או שינויים מתמשכים בהרגלי יציאה.
תסמינים נלווים כמו ירידה במשקל, כאבי בטן, דם בצואה או עייפות מתמשכת.
כאשר טיפול ביתי אינו משפר את המצב או אם יש היסטוריה משפחתית של מחלות מעי.

רופא/ה גסטרואנטרולוג/ית יבצעו בירור יסודי, כולל בדיקות מתקדמות, ויתאימו תוכנית טיפול אישית.

יציאות מרובות ביום אינן בהכרח סימן לבעיה, אך כאשר הן מלוות בתסמינים נוספים או משבשות את שגרת החיים – חשוב לבדוק. ישנן סיבות רבות ושונות לתופעה, חלקן חולפות וחלקן כרוניות, אך כולן דורשות התייחסות מקצועית במידת הצורך. אבחון מדויק באמצעות קולונוסקופיה, בדיקות דם וצואה, והתאמה של תזונה, תרופות ואורח חיים, מאפשרים לרבים לחזור לאיזון ולשפר את איכות החיים.

הפוסט יציאות מרובות ביום – מתי זה נחשב תקין ומתי כדאי לפנות לרופא/ה? הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.

כאבים בבטן התחתונה: גורמים, בדיקות ואפשרויות טיפול

tamar — Sun, 16 Mar 2025 08:03:18 +0000

כאבים בבטן התחתונה מהווים תלונה שכיחה המובילה מטופלים רבים לפנות לקבלת סיוע רפואי. כאבים אלו יכולים לנבוע ממגוון רחב של מקורות, ביניהם בעיות גינקולוגיות אצל נשים, בעיות עיכול וזיהומים בדרכי השתן. במאמר זה נתמקד ספציפית בבעיות הקשורות למערכת העיכול. הפרעות במערכת העיכול, כגון תסמונת המעי הרגיז, מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, דלקת בתוספתן ומחלות אחרות של המעי הדק והגס, מהוות סיבה משמעותית לכאבים בבטן התחתונה. אבחון נכון של הגורם האמיתי מחייב הערכה מקיפה של מאפייני הכאב, תסמינים נלווים, וגורמי סיכון ספציפיים למטופל, וזאת על מנת להתאים טיפול יעיל ולהקל על הסבל.

אמנם כאבים אלו עשויים להיות זמניים וחולפים, אך במקרים מסוימים הם עשויים להעיד על בעיה רצינית יותר המחייבת אבחון רפואי, לכן חשוב להיות מודעים, לשמור על ערנות ולפנות לייעוץ רפואי במידת הצורך.

גורמים אפשריים לכאבים בבטן התחתונה

כאבים בבטן התחתונה עשויים להוות אינדיקציה לספקטרום רחב של בעיות במערכת העיכול, החל מהפרעות קלות ועד למצבים הדורשים התערבות רפואית דחופה:

גזים ונפיחות – הצטברות גזים במערכת העיכול עלולה לגרום לכאב חד ולתחושת לחץ בבטן התחתונה. תופעה זו מתרחשת בעקבות פעילות מוגברת של חיידקי המעי בתהליך פירוק המזון, או בעקבות בליעת אוויר בזמן האכילה. הכאב מאופיין לרוב בתחושת מלאות והקלה מתקבלת לאחר שחרור הגזים.
תסמונת המעי הרגיז (IBS) – הפרעה כרונית הגורמת לכאבי בטן, שלשולים או עצירות, ללא דלקת גלויה. מדובר בהפרעה פונקציונלית הקשורה לתנועתיות לא תקינה של המעי ורגישות יתר של מערכת העצבים האנטרית.
מחלות מעי דלקתיות (IBD) – מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית, מחלות כרוניות הגורמות לדלקת חמורה במערכת העיכול. מחלות אלו מאופיינות בהתקפים חוזרים של דלקת, כאבים, שלשולים ולעיתים דימומים רקטליים. האבחון מתבצע באמצעות בדיקות דם, צואה וקולונוסקופיה, וטיפול מוקדם חיוני למניעת סיבוכים ארוכי טווח.
עצירות כרונית – הצטברות צואה במעי עשויה לגרום לכאבי בטן ולתחושת מלאות. מצב זה מוגדר כפחות משלוש יציאות בשבוע, עם קושי במעבר הצואה ותחושת התרוקנות חלקית. העצירות עלולה להוביל להצטברות לחץ במעי הגס ולהתפתחות טחורים, סדקים אנליים או חסימה חלקית.
חסימת מעיים – מצב שבו המעיים אינם מתפקדים כראוי, מה שעלול לגרום לכאב חזק ולנפיחות. חסימה יכולה להיות חלקית או מלאה, ונגרמת עקב הידבקויות (צלקות), בקע, גידולים או פיתול המעי (וולבולוס). זהו מצב רפואי דחוף המחייב הערכה והתערבות מיידית למניעת נמק מעי ופריטוניטיס.
דיברטיקוליטיס – דלקת בכיסים קטנים (דיברטיקולים) שנוצרים לאורך דופן המעי הגס. מצב זה שכיח יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 50, ומאופיין בכאב חד בצד שמאל תחתון של הבטן, חום, שינויים בהרגלי היציאות ולעיתים דימום רקטלי. אבחון מתבצע באמצעות CT בטן וטיפול כולל אנטיביוטיקה, דיאטה ובמקרים מורכבים התערבות כירורגית.

בדיקות לאבחון כאבים בבטן התחתונה

א. בדיקות מעבדה

בדיקות דם – מסייעות בזיהוי זיהומים, דלקות, רמות אנמיה או תפקודי כבד וכליות.
בדיקת שתן – משמשת לאיתור דלקות בדרכי השתן או בעיות בכליות.
בדיקות צואה – נועדו לזהות דלקות מעיים, חיידקים וזיהומים אחרים.

ב. בדיקות דימות מתקדמות

אולטרסאונד בטן – בדיקה ראשונית ולא פולשנית להערכת מצב האיברים בבטן התחתונה, כולל הרחם והשחלות בנשים.
CT בטן – מסייע לאבחון דלקות חמורות, חסימות מעיים וגידולים אפשריים.

ג. בדיקות אנדוסקופיות

קולונוסקופיה – בדיקה חיונית לזיהוי דלקות, פוליפים, דימומים או גידולים במעי הגס.

טיפולים אפשריים לכאבים בבטן התחתונה

א. טיפול תרופתי

אנטיביוטיקה – לטיפול בזיהומים במערכת העיכול.
נוגדי דלקת וטיפולים ביולוגיים – במקרים של מחלות מעי דלקתיות.
משככי כאבים ונוגדי עוויתות – מסייעים להקלה על כאבי בטן ממקור עוויתי.

ב. טיפולים אנדוסקופיים

כריתת פוליפים – במקרים בהם נמצאים פוליפים במעי במהלך קולונוסקופיה.
הרחבת היצרויות במעיים – באמצעות אנדוסקופ.

ג. התאמות תזונתיות ואורח חיים

דיאטה מותאמת אישית – מומלצת עבור מטופלים הסובלים ממעי רגיש או מחלות מעי דלקתיות.
הימנעות ממזונות מחמירים – כגון מזון מעובד, מוצרי חלב או גלוטן (במקרים של רגישות).
הגברת צריכת מים ופעילות גופנית מתונה – מסייעות בשיפור תפקוד המעיים.

מתי לפנות לרופא/ה באופן דחוף?

מומלץ לפנות לייעוץ רפואי דחוף אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הבאים:

כאב חד וחמור שמחמיר במהירות.
חום גבוה המלווה בכאבי בטן.
הקאות ממושכות או חוסר יכולת לאכול ולשתות.
עצירות ממושכת או חוסר יכולת להוציא גזים.
דם בצואה או בשתן.
חולשה קיצונית המעידה על איבוד דם או דלקת חמורה.

כאבים בבטן התחתונה הם תסמין נפוץ שעשוי להיגרם ממגוון רחב של גורמים – החל מגזים ועצירות ועד מחלות מעי דלקתיות, בעיות גינקולוגיות או דלקות בדרכי השתן. שילוב של אבחון מדויק, טיפול רפואי מותאם ואורח חיים בריא יכול להביא להקלה משמעותית ולמניעת החמרה במצבים רפואיים שונים. אם אתם חווים כאבים ממושכים או תסמינים חריגים, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית בהקדם.

הפוסט כאבים בבטן התחתונה: גורמים, בדיקות ואפשרויות טיפול הופיע לראשונה ב-פרופ' סיגל פישמן.