כולנו חווינו בחיינו תחושת בחילה או רגע של חולשה גופנית – אם בעקבות עייפות, מתח, מחלה או ארוחה כבדה. אך כאשר בחילות וחולשה הופכות למצב מתמשך או חוזר, יש מקום לדאגה. לעיתים מדובר באיתות של הגוף לבעיה עמוקה יותר במערכת העיכול, במערכת ההורמונלית או בתפקוד כללי של הגוף.
במאמר זה נתמקד בסיבות האפשריות לתסמינים אלו שנובעות ממערכת העיכול, מתי הסימנים הללו מחייבים בירור מקצועי, אילו בדיקות מסייעות באבחון – ואיך ניתן לטפל בצורה יעילה.
בחילות וחולשה – גורמים גסטרואנטרולוגיים
תחושות של בחילה וחולשה יכולות כאמור לנבוע ממערכות שונות בגוף, אחת העיקריות היא מערכת העיכול – אם כתוצאה מתגובה דלקתית, הפרעה מכנית או תגובה כימית של הגוף לחומצות ואנזימים. הנה כמה מהגורמים המרכזיים שנובעים ממערכת העיכול:
דלקת בקיבה (גסטריטיס)
דלקת של רירית הקיבה יכולה להופיע באופן חד או כרוני, ומאופיינת לעיתים קרובות בתחושת בחילה, חוסר תיאבון, מלאות מוקדמת, תחושת צריבה בבטן העליונה ולעיתים גם הקאות. הסיבות לגסטריטיס רבות וכוללות:
- זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי
- שימוש בתרופות ממשפחת NSAIDs (כגון איבופרופן, נורופן)
- שתיית אלכוהול מופרזת
- סטרס עקב מחלה ממושכת ואשפוז בביה״ח
כאשר הדלקת אינה מטופלת כראוי, היא עלולה להתקדם לכיב קיבה ואף לגרום לדימום פנימי – מה שיכול להסביר גם חולשה ואנמיה.
כיב פפטי בקיבה או בתריסריון
כיב הוא פצע עמוק ברירית הקיבה או התריסריון, הנגרם לרוב משילוב של חומציות גבוהה, פגיעה בהגנה הרירית של הקיבה, וזיהום בחיידק הליקובקטר פילורי. התסמינים השכיחים כוללים:
- כאב או צריבה בבטן העליונה, לרוב אחרי אוכל
- בחילה קבועה
- חולשה כללית הנובעת מאיבוד דם סמוי
- הקאה דמית או צואה שחורה במקרים מתקדמים
הטיפול כולל לרוב תרופות להורדת חומציות ולעיתים גם טיפול אנטיביוטי להכחדת החיידק.
רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD)
ברפלוקס, תכולת הקיבה חוזרת אל הוושט עקב כשל בסוגר הוושטי התחתון. החומצה פוגעת ברירית הוושט וגורמת לצרבת, תחושת חנק או גוש בגרון, ולעיתים גם לבחילה ולחולשה כללית עקב איכות שינה ירודה ואובדן תיאבון.
רפלוקס לא מטופל עלול לגרום לדלקת בוושט ואף לשינויים טרום-סרטניים (תסמונת ושט ע״ש בארט – Barrett’s esophagus).
זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי
הליקובקטר פילורי הוא חיידק עמיד לחומציות הקיבה, שמסוגל לשגשג בתוך רירית הקיבה ולגרום לדלקת כרונית ואף לכיבים. הזיהום יכול להיות א-סימפטומטי, אך ברבים מהמקרים מופיעים:
- בחילה כרונית
- כאב בטן לא מוסבר
- ירידה בתיאבון
- חולשה הנובעת מאובדן דם סמוי או תת ספיגה של ברזל ו-B12
החיידק עובר לרוב מאדם לאדם, והאבחון נעשה באמצעות בדיקת נשיפה, צואה או גסטרוסקופיה.
מתי בחילות וחולשה דורשות בירור גסטרואנטרולוגי?
כאשר הסימפטומים אינם חולפים תוך ימים ספורים, או כאשר הם חוזרים שוב ושוב – מומלץ לא להתעלם. במיוחד אם מופיעים סימני אזהרה כגון:
- ירידה לא מוסברת במשקל
- דם בצואה או בשתן
- חולשה לאחר כל ארוחה
- בחילה כרונית בבוקר
- הקאות תכופות
- עייפות כללית מלווה בתחושת נפיחות או כאבי בטן
במקרים אלו, כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג/ית מומחה/ית לצורך בירור מקצועי.
שלבי האבחון: מה בודק גסטרואנטרולוג/ית?
לעתים יש צורך במגוון בדיקות על מנת לאתר את מקור הבעיה:
- שיחה רפואית ובדיקות דם
• בדיקה של רמות ברזל, ויטמין B12, תפקודי כבד, כליות ובלוטת התריס.
• בחינת אורח החיים, תזונה ונטילת תרופות. - גסטרוסקופיה
בדיקה אנדוסקופית של הוושט, הקיבה והתריסריון – לאיתור דלקות, כיבים, גידולים או סימנים לזיהום בחיידק הליקובקטר פילורי. - בדיקה לאיתור הליקובקטר פילורי
באמצעות בדיקת נשיפה, בדיקת צואה או דגימה במהלך גסטרוסקופיה. - אולטרסאונד בטן עליונה
בדיקת דימות של הכבד, לבלב וכיס המרה לזיהוי שינויים מבניים או בעיות עיכול שומנים. - בדיקות נוספות לפי צורך
קולונוסקופיה, בדיקות תפקודי הורמונים, סוכר בדם ועוד.
דרכי טיפול בבחילות וחולשה – בהתאם לגורם
טיפול תרופתי:
- טיפול משולב להליקובקטר פילורי – אנטיביוטיקה ונוגדי חומצה.
- טיפול בנוגדי חומצה או רפלוקס – לפי הצורך.
- תוספי תזונה – ברזל, B12, חומצה פולית – לפי חסרים.
טיפולים תומכים:
- תרופות נוגדות בחילה (כמו דומפרידון)
- שינוי תזונתי הדרגתי
- איזון תרופות קיימות שעלולות לגרום לבחילה
התייחסות נפשית:
- כשקיים קשר בין חרדה לתסמינים, ייתכן שהפניה לטיפול רגשי או פסיכיאטרי תהיה חלק מהתהליך.
תזונה מומלצת בעת בחילות וחולשה
- שתייה מרובה של מים או חליטות קלות (קמומיל, ג’ינג’ר)
- ארוחות קטנות ותכופות – להימנע מארוחות כבדות או שומניות
- הימנעות מקפה, אלכוהול, תבלינים חזקים
- מאכלים קלים לעיכול: אורז לבן, טוסט יבש, בננות, תפוח מבושל
מתי לפנות לרופא/ה בדחיפות?
- הקאות מרובות או בלתי נשלטות
- צואה שחורה או הקאה עם דם
- סימני התייבשות (חולשה קיצונית, יובש בפה, בלבול)
- חום גבוה מעל 38.5°C
בכל מקרה של חשד למצב רפואי חמור – יש לפנות מיידית לרופא/ה מומחה/ית.
שאלות נפוצות על בחילות וחולשה
האם בחילה מתמשכת מצביעה תמיד על בעיה במערכת העיכול?
לא תמיד, אך זוהי אחת האפשרויות המרכזיות. יש לשלול גם סיבות נוירולוגיות, הורמונליות או פסיכולוגיות.
מה הקשר בין הליקובקטר פילורי לבחילות?
החיידק עלול לגרום לדלקת כרונית בקיבה, שגורמת לבחילה, כאבי בטן, ירידה בתיאבון ולעיתים גם הקאות.
איך יודעים אם מדובר במעי רגיש?
כאשר כל הבדיקות תקינות אך יש תסמינים כמו נפיחות, גזים, שינוי ביציאות ובחילות – ייתכן שמדובר בתסמונת המעי הרגיש.
האם גסטרוסקופיה כואבת?
לא. הבדיקה מתבצעת בטשטוש קל ואינה כואבת. לרוב אינה מלווה בתופעות לוואי.
סיכום: אל תתעלמו מבחילות וחולשה
בחילות וחולשה אינן תסמינים ״קטנים״ – הן עשויות לעתים להעיד על בעיה רפואית משמעותית. אבחון מדויק אצל גסטרואנטרולוג/ית מנוסה יכול לשנות את התמונה, להוביל לטיפול מותאם ולהחזיר לכם את איכות החיים.
פרופ׳ סיגל פישמן היא מומחית בגסטרואנטרולוגיה, סגנית מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד ומנהלת השירות להשמנת יתר בביה״ח איכילוב. לפרופ׳ פישמן ניסיון רב בבדיקות מתקדמות כמו קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה. למידע נוסף וקביעת פגישת ייעוץ במרפאתה של פרופ׳ פישמן התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.